"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה גורם לאנשים ללמוד נגרות ב-2025?

עבודה בעץ, מתכת, בד וצמר זוכה לעדנה, בזכות תנועה חדשה של יצירת מוצרים בעבודת יד במקום רכישה של מוצרים גנריים בחנויות

,עודכן
0השמעה
נגרית בעבודה. צילום: מידג'רני

אבותינו הקדמונים היו עושים הכל בעצמם. לאט לאט, התחיל כל אחד להתמקצע בתחום אחר, ויחד נוצרה קהילה שמספקת את כל צרכיה בשיתוף פעולה. ואז הגיעה המהפכה התעשייתית, ולאט לאט "האצלנו" עוד ועוד תפקידים בידי מכונות. התחלנו להתרכז בתפקידי צווארון לבן וכשהמחשבים ייתרו משרות רבות בתחום הזה – עברנו לתכנות. כעת הבינה המלאכותית מאיימת גם על העבודות הללו – אז מה כבר נותר לבני אדם לעשות?

התשובה לכך מפתיעה, וקשורה למגמה מפתיעה שהתפתחה ב-15 השנים האחרונות בערך: מלאכות מסורתיות שנראו כשריד היסטורי מתעוררות לחיים חדשים. אומנויות כמו נגרות ידנית, אריגה, נפחות וקדרות, לא רק ששורדות בעולם המודרני, אלא זוכות להערכה מחודשת ורלוונטיות עמוקה.

תנועת ה"מייקרים" (Makers Movement) המתרחבת, שקרויה על שם כך שחבריה מייצרים (make) דברים בעצמם, מייצגת מפגש בין מלאכה מסורתית לטכנולוגיה עכשווית. נגרים ואומנים משלבים כלים דיגיטליים כמו מדפסות תלת-ממד וחיתוך בלייזר עם טכניקות מסורתיות בנות מאות שנים, ויוצרים שפה חדשה של עיצוב ויצירה. פלטפורמות כמו Etsy, המשרתות יותר מ-4.3 מיליון מוכרים של מוצרי אומנות (שימו לב: אומנות, כלומר יצירה שימושית, ולא אמנות, שהיא יצירה לשם יופי), הפכו את השיווק הגלובלי של מלאכות מסורתיות לנגיש יותר מאי פעם.

ממחקרים פסיכולוגיים עולה כי ההתעוררות הזו אינה מקרית. ככל שחיינו הופכים יותר דיגיטליים ווירטואליים, גוברת הכמיהה למגע אנושי ישיר, לחומר מוחשי, ולקשר נראה בין מאמץ לתוצאה. הנוירולוג פרנק ווילסון טוען בספרו "היד" כי עבודת יד מספקת סיפוק עמוק שהחוויה הדיגיטלית אינה יכולה להחליף – תופעה המסבירה את העלייה בפופולריות של סדנאות מלאכה בקרב אנשי הייטק.

אספקט נוסף של התחייה הזו הוא המודעות הסביבתית הגוברת; מלאכות מסורתיות מייצגות לרוב ייצור בר-קיימא, שימוש בחומרים מקומיים, ומוצרים העמידים לאורך זמן – ערכים המתיישבים עם תנועה אחרת, Slow Movement, שדוגלת בשמירה על מוצרים לאורך זמן במקום השתדרגות למוצרים חדשים בתדירות גבוהה.

בתחום החינוך, בתי ספר פרוגרסיביים משלבים לימודי מלאכה במערכת הלימודים, מתוך הכרה ביתרונות הקוגניטיביים וההתפתחותיים שלהם. מחקרים מראים כי עבודת יד מפתחת חשיבה מרחבית, פתרון בעיות ומיומנויות מוטוריות עדינות החיוניות גם בעולם דיגיטלי.

הטכנולוגיה עצמה הפכה למכפיל כוח עבור מלאכות מסורתיות. סרטוני הדרכה ביוטיוב וקורסים מקוונים הנגישו ידע שבעבר הועבר רק דרך התמחות ארוכת-שנים. קהילות וירטואליות מאפשרות לאומנים מכל רחבי העולם לשתף טכניקות, לקבל השראה ולשתף פעולה בדרכים שלא היו אפשריות בעבר.

יזמים זיהו את הפוטנציאל הכלכלי בשילוב זה. חברות משלבות טכניקות צביעה יפניות עתיקות עם עיצוב מודרני, ויוצרות מוצרים המשלבים מורשת ועכשוויות בעת ובעונה אחת.

התחייה הזו מסמלת דבר גדול יותר מאשר נוסטלגיה; היא מייצגת דרך חדשה לחשוב על טכנולוגיה – לא ככוח המחליף מיומנויות אנושיות, אלא ככזה המעצים ומרחיב אותן.

הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר