תשומת הלב שלנו הפכה בשנים האחרונות למצרך מבוקש, שקובע את עתידם של מוצרים ומחירי פרסום בכלי תקשורת. בעולם שבו כמות המידע אינסופית אך הזמן מוגבל, חברות הטכנולוגיה הגדולות מנהלות קרב סמוי אך עיקש על המשאב היקר ביותר: הקשב האנושי. הנה כמה דברים שכדאי לדעת על הקרב שבו אנחנו גם הנשק וגם הקרבנות.
המטבע החדש של המאה ה-21
"תשומת לב היא המטבע החדש של עולם העסקים", לפי היזם ומלך נאומי המוטיבציה, אנתוני (טוני) רובינס – ובעולם הדיגיטלי, אמירה זו נכונה יותר מתמיד. המודל העסקי של ענקיות טכנולוגיה כמו מטא (פייסבוק), יוטיוב, טיקטוק ואחרות מבוסס על צבירת כמה שיותר זמן צפייה מהמשתמשים, ותרגום הזמן הזה להכנסות מפרסום. כל רגע שאנחנו מעבירים באפליקציה שווה כסף – הרבה כסף.
הנדסת התמכרות
לא מדובר בתאונה; חברות הטכנולוגיה מעסיקות מומחים בתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המוח ומדעי ההתנהגות, כדי לתכנן את המוצרים שלהן באופן שיגרום לנו להישאר מחוברים זמן רב ככל האפשר. טריסטן האריס, מהנדס לשעבר בגוגל וכיום מנהל "המרכז לטכנולוגיה הומנית”, מכנה זאת בהרצאותיו, ראיונותיו וספריו "הנדסת התמכרות".
המנגנונים הפסיכולוגיים מתוחכמים:
- משוב חיובי מיידי: לייקים, התראות ותגובות מפעילים במוח שחרור דופמין – אותו נוירוטרנסמיטר שמשתחרר גם בפעילויות ממכרות אחרות.
- גלילה אינסופית: כיום זה נראה לנו מובן מאליו, אבל רק לפני עשור, לכל אתר ואפליקציה היה סוף, שאחרי שמגיעים אליו צריך לחפש לבד תכנים נוספים. עיצוב הממשק באופן שבו ככל שגוללים נוסף עוד ועוד תוכן לעמוד, גורם לנו להמשיך לצרוך תוכן ללא נקודת עצירה ברורה.
- התראות: צבע אדום, צלילים ורטט הופכים את ההתראות לכמעט בלתי ניתנות להתעלמות.
- הפחד לפספס (FOMO): הידיעה שמשהו מעניין עשוי לקרות ולא "נהיה שם" יוצרת חרדה ודחף לבדוק את האפליקציות שוב ושוב.
המחיר האישי והחברתי
בעוד חברות הטכנולוגיה הגדולות מרוויחות סכומי עתק מתשומת הלב שלנו, עולה שאלה מטרידה: מה המחיר שאנחנו משלמים?
מחקרים מראים שצריכה מוגברת של מדיה דיגיטלית קשורה לירידה ביכולת הריכוז (מה שיכול להסביר את העלייה החדה באבחוני הפרעות קשב בשנים האחרונות), עלייה ברמות החרדה והדיכאון, הפרעות שינה ופגיעה ביחסים בינאישיים. יותר ויותר אנשים מדווחים על תחושות של "עומס מידע" ו"עייפות דיגיטלית".
המחיר החברתי עשוי להיות גבוה אף יותר: השסע הפוליטי מתגבר ככל שאלגוריתמים מזינים אותנו בתכנים שמחזקים את הדעות הקיימות שלנו במקום לנסות לאתגר אותנו ולעודד דיונים רציניים ומעמיקים. בו בזמן, יכולת הריכוז הקולקטיבית שלנו מתקצרת, ויכולתנו לקיים שיח מעמיק ומורכב נפגעת.
המרד המתחיל
לאחרונה מתחיל להיראות שמשהו השתנה; מגמה גוברת של "דיאטת מידע" ו"מינימליזם דיגיטלי" מתחילה להתפשט. יותר אנשים מודעים למניפולציות של מערכות טכנולוגיות, ומחפשים דרכים להגן על תשומת הלב שלהם.
גם ברמה הרגולטורית מתחילים לראות שינויים: האיחוד האירופי הוביל רפורמות המגבילות את יכולתן של חברות לנצל את המידע והקשב שלנו ללא הגבלה. בארה"ב ובמדינות אחרות, קולות דומים קוראים לרגולציה.
לקחת בחזרה את השליטה
כיצד אפשר להגן על תשומת הלב שלנו בעידן של הסחות דעת אינסופיות?
- מודעות: ההכרה במניפולציות המופעלות עלינו היא צעד ראשון;
- ניהול התראות: כיבוי התראות לא חיוניות מפחית את ההפרעות;
- הגדרת גבולות: קביעת זמנים מוגדרים לבדיקת מכשירים אלקטרוניים;
- סביבה דיגיטלית מודעת: בחירה של כלים וטכנולוגיות שמכבדים את הזמן והקשב שלנו;
- תרגול ריכוז: פעילויות כמו קריאה ארוכה, מדיטציה או עבודה רציפה מחזקות את "שריר הריכוז”.
בעולם מוצף הסחות דעת, היכולת להקדיש תשומת לב ממוקדת הופכת ליתרון אסטרטגי. ככל שיותר אנשים יבינו את ערכה של תשומת הלב שלהם, כך נוכל לפתח טכנולוגיות וחברה שמכבדות ומטפחות את המשאב היקר הזה, במקום לנצל אותו.
הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו