בישראל, להגיע בזמן זה כמו לנצח בלוטו – נדיר, מפתיע, ואתה צריך לכסות את הפנים כדי שלא יצפו ממך לכלום. בין אם זו פגישה עם חברים, חתונה או אפילו ראיון עבודה (בזום!!!), נראה שישראלים תמיד מגיעים בכמה דקות (טוב, יותר יותר לומר כמה עשרות דקות) איחור, ותירוץ מוכן בשרוול. אז למה אנחנו כל כך גרועים בלהגיע בזמן? גרוק עזרה לנו ללקט את 10 התירוצים הכי נפוצים לבעיה הלאומית, שאיכשהו למרות שכבר נתקלנו בהם מאות פעמים, הם כאילו מצליחים להפתיע אותנו כל פעם מחדש:
הפקקים בגוש דן
התירוץ הלאומי של כל ישראלי. גם אם אתם גרים במרחק של רחוב מהפגישה, או בכלל נוסעים מערד לבית שאן – תמיד אפשר להאשים את הפקקים בגוש דן. הכניסה, היציאה, כביש 1, כביש 4 – זה לא חשוב, ואף אחד גם לא יבדוק את זה, כי הם ישתמשו בתירוץ הזה כשהם יאחרו לבר-המצווה של הבן שלכם בשעה.
החניה (שאין)
בישראל, חניה היא כמו אוצר בסרט פיראטים. תחשבו למשל על ואן פיס – כולם מחפשים אותו, עוברים מרחקים עצומים ודמויות בדיוניות על פני עשרות עונות ומאות פרקים בדרך ואף אחד כנראה לא ימצא אותו לעולם (או עד שנטפליקס תחליט שהגיע הזמן לשים סוף לסאגה). אנחנו כנראה המדינה היחידה בעולם שבה להחנות את הרכב יכול לקחת יותר מזמן הנסיעה.
התחבורה הציבורית (או: “סעיף מירי רגב")
איזה כיף שיש את מי לשנוא ולהאשים במצב התחבורה הציבורית, שהוא באמת לא מזהיר – ולא חשוב אם זה אוטובוס שלא הגיע, תאונת דרכים שפקקה את כל גוש דן (ע"ע) או העובדה שלא ידעתם איך מתקפים את הנסיעה ב"רב-פס" ותפס אתכם פקח. “למה איחרתי? תשאל את שרת התחבורה שלך!” הוא משפט שמבטיח הנהוני רחמים.
הילדים
הורים ישראלים יודעים: ילד שצריך להתכונן לפני יציאה לגן, לבית הספר או לכל דבר שאינו כולל את עדן בן זקן יכול להפוך את הבוקר לסרט אימה. אבל לפחות הוא חסך לכם את השעה הראשונה של ישיבת הצוות השבועית המשעממת.
השכן הפטפטן
"אל תשאל. השכן שלי תפס אותי בדיוק ברגע שעמדתי להיכנס לרכב. הוא מה זה חפרן. ברגע שהוא מתחיל לדבר – אי אפשר לעצור אותו. מחיר ועד הבית, התמ"א בבניין ממול, הרעש בחמישי בלילה מהדירה של הצעירים למטה והילדים שרצים בדירה למעלה" – טוב, על מי אתם עובדים? ברור שאתם חפרנים לא פחות.
הקפה של הבוקר
אי אפשר להתחיל את היום בלי קפה – אבל אצל הישראלי הממוצע מדובר בטקס, שדורש לחכות שהמים במכונת הקפה ירתחו, כי לא מכבודו לשתות קפה בטמפרטורה של 80 מעלות, הוא חייב 90 ומעלה, או להתווכח 10 דקות עם “בריסטה” בארומה (אחרי שכבר עמד 18 דקות בתור ושילם 17 שקלים) על האיזון הנכון בין מים לחלב באספרסו מקיאטו. תשאלו את נציג אסטוניה באירוויזיון השנה, טומי קאש, כמה קשה להתחיל את היום (או הפגישה, גם אם היא ב-7 בערב) בלי הקפה שאתם הכי אוהבים.
הוויכוח עם המוכר בחנות
קפצתם לקנות משהו קטן בדרך, אבל מצאתם את עצמכם מתווכחים עם המוכר על המחיר, על הטריות או על מי ינצח בדרבי בסופ”ש. זו לא קנייה, זו חוויה תרבותית, ואסור לוותר עליה, גם אם זה אומר שהילד והגננת יחכו לכם 10 דקות אקסטרה (וזה עוד לפני שנכנסתם לפקקים!).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו