"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך זה שאנחנו תמיד בוחרים את התור הלא נכון בסופר?

שוב נפלתם בפח של תור עם אדם אחד אבל עגלה שמכילה חצי סופר בזמן שלידכם עברו ארבעה אנשים עם 3 שקיות כל אחד? יש סיבה שזה קורה לנו, וגם דרך להפחית את תחושת הנצחיות של ההמתנה בתור לקופה

,עודכן
0השמעה
אחד הגורמים המרכזיים לעיכובים הוא קופאים איטיים. צילום: עמי שומן

כולנו היינו שם: עומדים בסופר עם עגלה מלאה, בוחרים את התור שנראה הכי קצר, ופתאום – התור שלידנו מתחיל לנוע כמו פס ייצור בזמן שאנחנו נתקעים בגלל קופאי איטי, כרטיס אשראי שלא עובד או לקוח שמחליט לשלם במטבעות. למה זה תמיד קורה? התשובה, שאותה קיבלנו מגרוק, טמונה בשילוב של פסיכולוגיה, סטטיסטיקה, וקצת מזל גרוע.

הכל מתחיל ב"הטיית האופטימיות"; אנחנו בוחרים תור על סמך מה שנראה לנו הכי מהיר – אבל מתעלמים ממשתנים קריטיים. למשל, אנחנו סופרים כמה אנשים יש בתור, אבל לא תמיד שמים לב לכמות הפריטים בעגלה של כל אחד מהם או למהירות של הקופאי. מחקר משנת 2023, שנערך באוניברסיטת MIT, מצא ש-70% מהאנשים מעריכים לא נכון את זמן ההמתנה בתור, מה שמוביל לתחושת תסכול שמוכרת לכולנו.

אבל יש גם צד הומוריסטי. אם תעמדו בסופר מספיק זמן ותשקיפו על התורים מבצד, סביר להניח שתזהו כמה "טיפוסים" שמסבכים את התור באופן קבוע:

  • "המתווכח", שמתעקש שהמוצר היה במבצע ורץ להביא את השלט מהמדף;
  • "איש הקופונים", שמוציא ערימה של קופונים גזורים, שחצי מהם לא תקפים, או בכלל מיועדים לחנות אחרת;
  • "הטלפוניסט", שמדבר בטלפון ולא בדיוק מרוכז בהצבת המצרכים שלו על פס הקופה או באריזתם לאחר שנסרקו;
  • "האמא המאורגנת מדי", שמפרידה את הקניות לשלושה תשלומים נפרדים ומנסה להסביר לקופאית 4 פעמים אילו מוצרים להכניס תחת איזה תשלום.

אז איך בוחרים תור טוב יותר? לפי מומחים, צעד ראשון הוא להסתכל על הקופאי – קופאי מנוסה, שמכיר את המערכת, יזרז את התור גם אם הוא נראה ארוך. בנוסף, כדאי להימנע מתורים עם לקוחות שיש להם עגלות עמוסות מאוד. עדיף תור עם ארבעה אנשים שקונים מעט מאשר תור עם אדם אחד שקונה למשפחה עם 10 נפשות. מחקר משנת 2022 מצא שתורים עם פחות פריטים ללקוח זזים בממוצע 20% מהר יותר.

אבל גם אם בחרתם את התור המושלם, יש עוד אויב: תפיסת הזמן. מחקר פסיכולוגי מראה שהמתנה בתור נתפסת כארוכה יותר כשאנחנו מתמקדים בה. כשאנחנו בוהים בשעון או סופרים כמה מוצרים הלקוחות שלפנינו מניחים על הקופה, הזמן מרגיש אינסופי. הפתרון: הסחת דעת. אפשר לחשוב בינתיים על הארוחה שאתם הולכים לבשל, לשלוח הודעות לחברים ובני משפחה, או להאזין לפודקאסטים. מחקר משנת 2021 הראה שהתמקדות במשהו חיובי מפחיתה את תחושת ההמתנה ב-20%.

ובכל זאת, יש משהו ייחודי בתור הישראלי. בין הוויכוחים על "מי היה קודם" להערות על המחירים ("מה, עגבנייה ב-12 שקל?"), הוא מעין טקס חברתי. אנשים מפטפטים עם הקופאים, מתלוננים על המחירים, צוחקים, ולפעמים אפילו משתפים ביניהם מתכונים בזמן ההמתנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר