"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה הישראלים כל כך אוהבים להתווכח?

מהפתק ששמתם בקלפי, דרך האמצעים הלגיטימיים להימנע מפקקים ועד לתיבול הנכון לשניצל – אנחנו פשוט מכורים לוויכוחים. למה זה, ומה עושים כשהטונים עולים אפילו יותר מהרגיל?

,עודכן
0השמעה
ישראלים מתווכחים בצעקות סביב שולחן שבת. צילום: פידי באמצעות Midjourney

היום יום ראשון, מה שאומר ששרדתם עוד ארוחת שישי עם המשפחה בלי להרוג אחד את השני. שאפו! אנחנו יודעים כמה ישראלים אוהבים להתווכח – בין אם זה על פוליטיקה, איזה חומוס הכי טוב, מי צריך לעמוד בתור לקופה או האם “צהוב עולה” או “יאללה ביתר”. זה ממש ספורט לאומי. אבל למה אנחנו כל כך נהנים מזה, והאם זה באמת עוזר לנו? שאלנו את גרוק.

הוויכוח הוא חלק מה-DNA התרבותי שלנו – אולי מפני שאנחנו גדלים בחברה שבה הישירות היא מין ערך עליון. אנחנו לא מפחדים להגיד מה אנחנו חושבים, ואפילו מצופים לעשות זאת. זה יוצר תרבות של דיון פתוח – לפעמים קצת יותר מדי פתוח. מקור התופעה נעוץ כנראה בהיסטוריה של העם היהודי, שבה כידוע דיונים תלמודיים ופרשנויות היו דרך חיים. הרי כל התלמוד הוא בעצם ויכוח אחד גדול – ואנחנו ממשיכים את המסורת, ורק מרחיבים את הנושאים שעליהם אנחנו מתווכחים מכאלה שמיועדים לקבוע הלכות לכאלה שרמת החשיבות שלהם מסתכמת בצבע המדים שנלבש בעת צפייה במשחקי כדורגל.

אבל לא הכל היסטורי. מחקר משנת 2023, שנערך על ידי מכון המחקר הישראלי "מידגם", מצא ש-65% מהישראלים מרגישים שוויכוח הוא דרך להראות שהם צודקים, אבל גם להרגיש מחוברים. בישראל, ויכוח הוא לא רק דרך להגיע לחקר האמת – הוא גם דרך ליצור קשר. כשאנחנו מתווכחים, אנחנו מראים שאכפת לנו ממשהו. זה מסביר למה ארוחות משפחתיות יכולות להפוך לזירת קרב על השאלה אם השניצל המושלם הוא כזה שמתובל בפפריקה או בכלל בקארי, אבל בסוף כולם יושבים לצחוק יחד.

צפייה בישראלים בעת בילוי חברתי כלשהו ממחישה את הנקודות הללו. חמש דקות לתוך ארוחה במסעדה עם חברים, אפשר לשמוע אותם צורחים אחד על השני אם עדיף לטוס לחופשה בבורגאס או בדובאי. זה לא שהם באמת מתעצבנים – זה נראה יותר כאילו אם לא נצעק את מה שאנחנו חושבים, לא יבינו שאנחנו צודקים.

עם זאת, חוסר היכולת שלנו להקשיב לדיבור נורמלי בלי שזה ייגרר לעליית טונים מוביל לקיטוב. אנחנו כל כך רוצים לשכנע, שאנחנו שוכחים להקשיב לטיעונים מפורטים שנאמרים בטון מתון יותר. מחקר משנת 2024 מצא ש-55% מהישראלים מרגישים שוויכוחים פוליטיים פגעו בקשרים משפחתיים או חבריים. לכן, חשוב לזכור שלא כל ויכוח צריך להסתיים עם מנצח ברור. אפשר גם להציג אחד לשני את דעתנו בלי לטעון שכל מי שחושב אחרת הוא כנראה… יש יותר מילות עלבון שיכולנו להכניס כאן מכפי שיש לכם כוח לקרוא, כנראה.

אז איך מנצחים בוויכוח בלי לאבד חברים? חשוב לתת לצד השני לדבר – ולהגיב באופן שיבהיר לו שאנחנו מקשיבים, גם אם איננו מסכימים. אם הוויכוח בכל זאת הופך לצורם – הציעו להמשיך אותו עם שתייה לכל אחד, ולא חשוב אם זה קפה במטבחון במשרד, מים מהמקרר בבית או בירה בבר שאתם יושבים בו. דרך אחרת לסיים ויכוחים בלי צורך להגיע להסכמה היא בבדיחה – עוד משהו שישראלים מאוד אוהבים.

בסופו של דבר, הוויכוח הישראלי הוא חלק ממה שהופך אותנו למי שאנחנו – ישירים, נלהבים, וקצת עקשנים מדי. הוא משקף את התשוקה שלנו להשפיע, להבין, ולהיות חלק מהשיח – לפחות בין הביסים מהחומוס או הלגימות מהמשקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר