האוקיינוסים, המכסים יותר מ-70% מפני כדור הארץ, נחשבו במשך שנים רבות מקור לניצול בלתי מבוקר של משאבים ללא כל תמורה. אולם בשנים האחרונות, גישה חדשה מתגבשת – "הכלכלה הכחולה" – המציעה מודל של ניצול בר-קיימא של משאבי הים, תוך שמירה על המערכות האקולוגיות הימיות. כיום, יש מי שמאמינים שהים יכול להפוך לבסיס הקיום האנושי למשך עידנים רבים – ולא בזכות המים (שכידוע, באוקיינוס הם מלוחים, ולא בדיוק מוכנים לשתייה).
מהי "כלכלה כחולה”?
הכלכלה הכחולה היא מודל כלכלי המתמקד בפיתוח בר-קיימא של משאבי האוקיינוסים והים, המשלב צמיחה כלכלית עם שימור סביבתי ושיפור רווחת האדם. בניגוד למודלים מסורתיים של "כלכלה חומה", המבוססים על ניצול משאבים ללא התחשבות בהשפעות ארוכות טווח ותוך מילוי הים בפסולת, הכלכלה הכחולה מדגישה את החשיבות של שימור הים כמשאב מתחדש.
הבנק העולמי מעריך שהכלכלה הכחולה העולמית מייצרת כיום ערך של כ-2.5 טריליון דולר בשנה, ויש לה פוטנציאל לצמוח משמעותית בעשורים הקרובים.
תחומי המפתח של הכלכלה הכחולה
חקלאות ימית בת-קיימא
חקלאות ימית, או אַקְווַקוּלטוּרַה, היא אחד התחומים המבטיחים ביותר בכלכלה הכחולה. בעוד שדיג יתר מאיים על אוכלוסיות הדגים הטבעיות, מערכות חקלאות ימית חדשניות מציעות פתרון:
- חקלאות אצות: אצות גדלות מהר, צורכות פחמן דו-חמצני ואינן דורשות דשנים או קרקע. הן משמשות למזון, תוספי תזונה, דלק טבעי, ואפילו לחומרי אריזה מתכלים.
- חקלאות דגים רב-טרופית: מערכות המשלבות גידול מינים שונים כמו דגים, רכיכות ואצות באותה מערכת, שבה כל מין מנצל את הפסולת או התוצרים של המינים האחרים.
ב-2023, צפי הצמיחה של שוק האקווקולטורה העולמי עמד על 5.8% בשנה עד 2030, עם דגש הולך וגובר על שיטות ידידותיות לסביבה.
אנרגיה כחולה מתחדשת
האוקיינוסים הם מקור עצום לאנרגיה מתחדשת:
- אנרגיית גלים ושפל: טכנולוגיות לניצול תנועת הגלים והשפל, שהפכו ליעילות יותר בשנים האחרונות עם פרויקטים מסחריים באירופה, ארה"ב ואוסטרליה.
- אנרגיית רוח ימית: טורבינות רוח בים, המייצרות כמויות גדולות של חשמל. בריטניה, דנמרק וסין מובילות בתחום, עם יעדים שאפתניים להרחבת הייצור עד 2030.
- אנרגיה תרמית ימית: ניצול הבדלי טמפרטורות בין המעמקים הקרים לבין השכבות העליונות והחמימות של הים לייצור חשמל – טכנולוגיה המתפתחת במיוחד באזורים טרופיים.
תיירות אקולוגית ימית
תיירות אקולוגית ימית היא ענף המציע חוויות תיירותיות תוך שמירה על הסביבה הימית:
- אתרי צלילה בשמורות טבע: איים כמו פלאו ובליז הפכו לחלוצים בהקמת שמורות ימיות גדולות, המושכות צוללנים מכל העולם.
- תיירות "אפס פחמן": חופשות המבוססות על פליטת פחמן אפסית, כולל שייט במפרשיות, לינה במתקנים המופעלים באנרגיה מתחדשת, וצריכת מזון מקומי שאינו דורש הובלה במשאיות, ספינות ומטוסים.
- תיירות מדעית: מסעות שבהם תיירים משתתפים במחקר מדעי ימי, כמו ניטור שוניות אלמוגים או מעקב אחר יונקים ימיים.
אתגרים והזדמנויות
למרות ההבטחה של הכלכלה הכחולה, ישנם אתגרים משמעותיים:
- זיהום ימי: פלסטיק, כימיקלים ודלקים ממשיכים לאיים על המערכות האקולוגיות הימיות.
- שינויי אקלים: החמצת האוקיינוסים, עליית טמפרטורות המים והלבנת אלמוגים מאיימים על מגוון המינים הימיים.
- שוויון ונגישות: הבטחת חלוקה הוגנת של משאבי הים בין מדינות עשירות ועניות ובין קהילות חופיות מסורתיות לתאגידים גדולים.
עם זאת, ההזדמנויות הן עצומות. האיחוד האירופי השיק בשנת 2021 את "הדיל הירוק האירופי", עם רכיב משמעותי המוקדש לכלכלה הכחולה. יפן, סין והודו השקיעו משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות ימיות בנות-קיימא.
מבט לעתיד
העתיד של הכלכלה הכחולה תלוי ביכולת לשלב חדשנות טכנולוגית עם מדיניות סביבתית חכמה ושיתוף פעולה בינלאומי. מיזמים מבטיחים כוללים:
- "ערים צפות" עמידות לשינויי אקלים, המתוכננות בהולנד, מלדיביים וסינגפור.
- ביוטכנולוגיה ימית לפיתוח תרופות חדשות ממינים ימיים.
- מערכות ניטור מתקדמות המשלבות חיישנים תת-ימיים, לוויינים ובינה מלאכותית לאיתור דיג בלתי חוקי ומעקב אחר בריאות האוקיינוסים.
הכלכלה הכחולה אינה רק מודל עסקי – היא מייצגת שינוי תפיסתי בדרך שבה אנו מתייחסים לאוקיינוסים. במקום להתייחס אליהם כאל ארגז חול שאפשר לקחת ממנו מה שרוצים ולזרוק בו מה שפחות רוצים, היא מכירה בערכם כמערכת חיה שעידודה יכול להבטיח את עתיד האנושות למשך מיליוני שנים.
הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.