"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
החיים הסודיים של דבורים
חלוקת תפקידים לפי גילים, ריקודי "ווייז" והצבעה דמוקרטית על מעבר – כל מה שצריך לדעת על הסדר החברתי המורכב להפתיע של כוורות דבורים
מתקשרות ומצביעות כמו בדמוקרטיה. דבורים בכוורת. צילום: אורן כהן

החיים הסודיים של דבורים

חלוקת תפקידים לפי גילים, ריקודי "ווייז" והצבעה דמוקרטית על מעבר – כל מה שצריך לדעת על הסדר החברתי המורכב להפתיע של כוורות דבורים

, עודכן
0השמעה
[object Object]

מתחת לחזית הפשוטה של כוורת דבורים מסתתר עולם חברתי מורכב ומתוחכם להפליא, שרק בעשורים האחרונים החלו מדענים לפענח את מלוא היקפו.

הדבורים, ובמיוחד דבורי הדבש, מקיימות אחת המערכות החברתיות המפותחות ביותר בממלכת החי מלבד האדם. בכוורת אחת יכולות לחיות עד 60,000 דבורים, כשכל אחת ממלאת תפקיד מוגדר במדויק, בהתאם לגילה ולמצב הכוורת.

במרכז החברה עומדת המלכה – הנקבה הרבייתית היחידה בכוורת, המטילה עד 2,000 ביצים ביום. סביבה פועלות דבורי הפועלות – נקבות עקרות, שתפקידן משתנה לאורך חייהן הקצרים. בצעירותן הן מנקות תאים, לאחר מכן מטפלות בזחלים, מייצרות שעווה, שומרות על פתח הכוורת, ולבסוף יוצאות לאסוף צוף ואבקה.

אחד ההיבטים המרתקים ביותר בחיי הדבורים הוא מערכת התקשורת שלהן. "ריקוד הדבורים", שפוענח על ידי חוקר הדבורים קרל פון פריש (שזכה על כך בפרס נובל), הוא שפה מורכבת, המאפשרת לדבורים להעביר מידע מדויק על מיקום מקורות מזון. דבורה שמצאה מקור צוף חוזרת לכוורת ומבצעת ריקוד בצורת הספרה 8, כשכיוון החלק האמצעי של הריקוד ביחס לשמש מצביע על כיוון המזון, ומשך הריקוד מעיד על המרחק. דבורים אחרות יכולות למצוא לפי ההנחיות הללו מקורות מזון במרחק של עד 10 ק"מ מהכוורת.

נוסף על התקשורת החזותית, הדבורים משתמשות בפרומונים – חומרים כימיים – להעברת מידע. המלכה מפרישה פרומון "מלכותי", שמשפיע על התנהגות שאר הדבורים בכוורת, מונע התפתחות שחלות אצל הדבורים הפועלות, ושומר על הלכידות החברתית. דבורים משתמשות גם ברעידות ותנודות ליצירת "לוח מודעות" משותף על גבי חלות הדבש.

קבלת ההחלטות בקרב דבורים היא תהליך דמוקרטי ומורכב במפתיע. כאשר כוורת צריכה לעבור למשכן חדש, דבורים סיירות יוצאות לחפש מיקומים מתאימים, חוזרות ומציגות את ממצאיהן באמצעות ריקוד. דבורים אחרות בוחנות את האפשרויות, וכאשר רוב מסוים תומך באתר מסוים, הכוורת כולה עוברת למיקום החדש – בתהליך שמזכיר הצבעה דמוקרטית.

יכולת הלמידה והזיכרון של דבורים גם היא מפתיעה. מחקרים הראו שדבורים יכולות לזהות פנים אנושיות, לפתור בעיות מתמטיות פשוטות, וללמוד מדבורים אחרות. הן מפגינות גם צורות של אמפתיה והתנהגות חברתית מורכבת, ששמורה לרוב ליונקים מפותחים.

החיים החברתיים המורכבים של הדבורים לא רק מרתקים מבחינה מדעית, אלא גם חיוניים לשרידות המינים שלנו. כמאביקות, הדבורים אחראיות לכשליש מהמזון שאנו צורכים. הבנת עולמן החברתי והקוגניטיבי העשיר חיונית לשימור מינים אלה בעולם המשתנה במהירות.

הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו