"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היסטוריה של משחקי ילדות בישראל ומה היא מלמדת עלינו

מקלאס ועד פוגים, מגוגואים ועד חמש אבנים – אלה המשחקים ששיחקו פה פעם ומה שהם מראים על התרבות המקומית

,עודכן
0השמעה
גם לכם היה פוג של ז'וז'ו חלסטרה?. צילום: ניצן צבי כהן / ויקימדיה

משחקי ילדות הם הרבה יותר מסתם בילוי – הם חלון לתרבות, לערכים ולחיי היום-יום של תקופה. בישראל, משחקים כמו גוגואים, קלאס וחמש אבנים היו חלק בלתי נפרד מהילדות של דורות רבים. מה הסיפור מאחורי המשחקים האלה, ואיך הם משקפים את החברה הישראלית?

קלאס – סמל הפשטות

קלאס הוא משחק פופולרי, במיוחד בקרב בנות, בכל העולם כבר עשרות רבות של שנים. גם בישראל הוא זכה למעמד על-זמני. הילדים היו מציירים משבצות על המדרכה עם גיר, זורקים אבן ומדלגים ממשבצת למשבצת לפי חוקים מדויקים. המשחק, שמקורו כנראה באירופה, הוא סמל של ילדות פשוטה ויצירתית. הוא גם לימד מיומנויות כמו שיווי משקל ותכנון, והיה דרך להתחבר עם חברים בשכונה. כיום, קלאס כמעט נעלם מהרחובות, אך עדיין קיים ומשוחק מדי פעם.

גוגואים – סמל המיחזור

משחק הגוגואים התחיל להתפשט כאן בשנותיה הראשונות של המדינה, ונשאר פופולרי למדי ממש עד המילניום (כלומר שנת 2000, פחות או יותר). גוגואים – או אג’ואים, כפי שקוראים להם בירושלים – הם גלעיני המשמש. אחרי שאוכלים את הפרי מנקים אותם טוב מהשאריות, אוספים אותם ומנסים להתחרות מול חברים בזריקתם לתוך חורים בגדלים שונים בקופסאות קרטון כדי להרוויח עוד גוגואים וחוזר חלילה. מלבד עדות לכך שלא היה לישראלים של העידנים ההם כסף לבזבז על משחקים אמתיים, המשחק הזה מראה איך מוציאים לימונדה מלימון, או משחק מאוכל, ומעודדים תחרותיות ומיחזור.

פוגים – סמל המסחור

בניגוד מוחלט לגוגואים האותנטיים, הפוגים היו עיגולי קרטון צבעוניים, בד"כ עם תמונות של שחקני כדורגל, גיבורי על או קומיקאים, שאותם היה צריך לסדר בערימות ואז להפוך על ידי זריקת דיסקית פלסטיק שכונתה "פצץ" על הפוגים והפיכתם. כל פוג שהתהפך מהזריקה – הלך לזורק. המשחק שיקף את התרבות הישראלית של התקופה: תחרותיות, יצירתיות ומסחור של צעצועים פשוטים מאוד שאפשר ליצור מהם ”סדרות" מיוחדות מטעם גופים מסחריים – החל מתחנות דלק (“סונול") ועד סדרות טלוויזיה (“הקומדי סטור”).

חמש אבנים – הורס אצבעות כבר מאות שנים

חמש אבנים, או "ג'אקס", הוא אחד המשחקים העתיקים בעולם, עם עדויות לשימוש בו כבר בתקופת המקרא. בישראל, הילדים היו משחקים עם חמש אבנים או קוביות מתכת קטנות, זורקים אותן לאוויר ותופסים אותן תוך ביצוע תרגילים מורכבים. המשחק דרש קואורדינציה וריכוז, והיה פופולרי במיוחד בקיבוצים ובמושבים. מה שמיוחד בחמש אבנים הוא הפשטות שלו – כל מה שצריך זה כמה אבנים וחברים, מה שהפך אותו לנגיש לכולם.

מה המשחקים האלה מספרים עלינו?

משחקי הילדות של ישראל משקפים את המציאות של תקופתם: חיים פשוטים יותר, עם משאבים מוגבלים יחסית, שבהם היצירתיות והקהילה היו במרכז. הם גם מראים את השפעת העליות השונות על התרבות הישראלית, שכן משחקים רבים הגיעו מאירופה, מהמזרח התיכון ומארצות אחרות. לעומת זאת, היעלמותם של משחקים אלה לטובת מסכים מעלה שאלות על הקשר של הדור הצעיר למרחב הציבורי ואחד לשני.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר