"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כך בגד הים של מייקל פלפס כמעט גרם למשבר פוליטי
בניינים שמעוצבים בהשראת קיני טרמיטים, הסקוץ’ של הטבע ואיך בגד ים הוביל למאבק פוליטי? תכנון בהשראת הטבע הולך והופך לכלי מרכזי בשיפור החיים
פלפס (בירוק) ואיימון סאליבן בבגדי הים שכמעט גרמו למשבר פוליטי. צילום: Jmex60 / Wikimedia

כך בגד הים של מייקל פלפס כמעט גרם למשבר פוליטי

בניינים שמעוצבים בהשראת קיני טרמיטים, הסקוץ’ של הטבע ואיך בגד ים הוביל למאבק פוליטי? תכנון בהשראת הטבע הולך והופך לכלי מרכזי בשיפור החיים

פידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הנדסה ביונית (Biomimicry) היא תחום מדעי המבקש לפתור בעיות אנושיות מורכבות באמצעות חיקוי מנגנונים ומבנים מהטבע. אחרי הכל, הטבע פיתח ע"י אבולוציה פתרונות יעילים ואלגנטיים לאתגרים רבים שגם האנושות מתמודדת עימם – אז למה לא ללמוד ממנו בלי לחכות מיליוני שנים?

אחת הדוגמאות המפורסמות להנדסה ביונית היא פיתוח הרכבת המהירה היפנית, השינקנסן. מהנדסי הרכבת נתקלו בבעיה של רעש חזק בעת יציאת הרכבת ממנהרות במהירות גבוהה. ההשראה לפתרון הגיעה ממקור מפתיע - השלדג, ציפור שצוללת למים במהירות גבוהה כמעט ללא התזה. חיקוי מבנה מקורו של השלדג בחרטום הרכבת הפחית את הרעש וצריכת האנרגיה של הרכבת ב-15%.

דוגמה נוספת היא פיתוח מרקם מיוחד לבגדי שחייה בהשראת עור הכריש,כפי שציינו לפני שבוע וחצי בכתבה על השראה מבעלי חיים לשיפורים בספורט. חברת ספידו יצרה בגדי שחייה המחקים את המיקרו-מבנה של קשקשי הכריש, המפחיתים חיכוך ומאפשרים תנועה יעילה יותר במים. בגדים אלה שיפרו את ביצועי השחיינים בצורה משמעותית, עד כדי כך שהובילו לחיכוכים סביב האולימפיאדה, כאשר מדינות מסוימות דרשו לאסור את השימוש בהם, ויפן נאצלה להתערב ולקבוע שהשחיינים שלה אינם מחויבים לחברות נותנות החסות שלהם בבחירת בגדי השחייה שילבשו בתחרויות.

הצמח הקוצני שממנו פותח הסקוץ' (ולקרו) הוא דוגמה קלאסית נוספת. ב-1941, מהנדס שוויצרי בשם ג'ורג' דה מסטראל שם לב לאופן שבו קוצי צמח הלפה נדבקים לפרוות כלבו ולבגדיו. חקירה מיקרוסקופית חשפה את מנגנון הווים והלולאות, שהפך לטכנולוגיית הצמדה רב-פעמית מהפכנית.

אדריכלות מודרנית אף היא מושפעת מהטבע. מרכז איסטגייט בהַרארֶה, זימבבואה, תוכנן בהשראת מבנה קן טרמיטים. המבנה בעל הפתחים לזרימה טבעית של אוויר מאפשר ויסות טמפרטורה טבעי ללא צורך במערכות מיזוג אוויר, וחוסך 90% מצריכת האנרגיה בהשוואה למבנים דומים.

בתחום הרפואה, חיקוי מנגנון ההדבקה של השממית, המאפשר לה לטפס על משטחים אנכיים, הוביל לפיתוח דבקים רפואיים חדשניים המאפשרים הדבקה יעילה גם ברקמות רטובות.

ההבטחה הגדולה של הנדסה ביונית היא בפיתוח טכנולוגיות המשתלבות בטבע במקום להילחם בו. אין זו מקריות שפתרונות מהטבע הם לרוב יעילים יותר מבחינת אנרגיה, נטולי חומרים רעילים ומתבססים על חומרים זמינים. עתידה של הנדסה ביונית טמון בהבנה מעמיקה יותר של המנגנונים הביולוגיים והיכולת לתרגם אותם לטכנולוגיות שישרתו את האנושות תוך שמירה על כדור הארץ.

הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...