שוב נאלַצְתְ לבוא לעבודה בסוודרים, למרות הקיץ המתחמם, בעוד הגברים סביבך לובשים חולצות קצרות? זו אינה תופעה מקרית או הבדלי העדפות בלבד, אלא תוצאה של פער מגדרי מובנה במערכות מיזוג האוויר המודרניות – תופעה שהמחקר המדעי העכשווי מכנה "פער הנוחות התרמית המגדרי".
מערכות מיזוג האוויר ברוב בנייני המשרדים בעולם פועלות לפי סטנדרטים שנקבעו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתקופה שבה מרבית העובדים במשרדים היו גברים. תקן הנוחות התרמית המקובל עד היום, הידוע כמודל פאנגר (Fanger model), התבסס על מחקר שנערך על קבוצת נבדקים שהייתה מורכבת ברובה מגברים צעירים הלבושים בחליפות עסקים.
פרופסור בוריס קינגמה וד"ר וואודן ון מרקן מאוניברסיטת מאסטריכט בהולנד פרסמו ב-2015 בכתב העת Nature Climate Change מחקר שחשף כי נוסחת הנוחות התרמית המקובלת מופעלת על בסיס קצב חילוף החומרים של גבר ממוצע במשקל של כ-70 ק"ג. לפי ממצאיהם, המטבוליזם הממוצע של נשים נמוך בכ-20-30% מזה של גברים – כלומר, נשים מייצרות פחות חום גוף וזקוקות לטמפרטורה גבוהה יותר כדי לחוש בנוח.
"הגילוי שלנו מסביר מדוע נשים מעדיפות טמפרטורות גבוהות יותר מגברים", אומר פרופסור קינגמה. "מדובר בהבדלים פיזיולוגיים אמיתיים, לא בהעדפה פסיכולוגית גרידא. במשרד טיפוסי בארה"ב או באירופה, הטמפרטורה מכוונת בדרך כלל ל-20-22 מעלות צלזיוס – טמפרטורה הנוחה לגברים, אך קרה מדי לרוב הנשים".
הבדלים פיזיולוגיים נוספים מחריפים את הפער: נשים בממוצע בעלות יותר רקמת שומן תת-עורית (המספקת בידוד) אך פחות מסת שריר (המייצרת חום), ושטח פנים גדול יותר ביחס למסת גוף, המוביל לאובדן חום מהיר יותר. כמו כן, הורמוני מין משפיעים על תפקוד כלי הדם הפריפריים ועל יכולת הגוף לווסת טמפרטורה.
מחקר המשך משנת 2019 שנערך באוניברסיטת USC בקליפורניה הראה שנשים מתפקדות באופן אופטימלי בטמפרטורות של 24-25 מעלות צלזיוס, בעוד גברים מעדיפים 21-22 מעלות. ההשלכות של ממצא זה מרחיקות לכת הרבה מעבר לנוחות אישית.
ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הפער התרמי המגדרי
הפער התרמי המגדרי גובה מחיר כלכלי וסביבתי משמעותי. ד"ר קרלה צ'ארלס-הריס, כלכלנית מאוניברסיטת קורנל המתמחה בכלכלה סביבתית, מעריכה כי כיוון לא מיטבי של מערכות מיזוג אוויר גורם לבזבוז אנרגטי של כ-15-30% בבנייני משרדים. "אנחנו מקררים את הבניינים יותר מדי, ואז עובדות רבות נאלצות להשתמש במחממים אישיים תחת השולחן, מה שמביא לכפילות אנרגטית", היא מסבירה.
מעבר להיבט הכלכלי והסביבתי, יש לפער התרמי השפעה משמעותית על פריון העבודה והרווחה התעסוקתית; מחקר שפורסם ב-PLOS ONE ב-2022 ובדק יותר מ-500 עובדי משרד בארבע מדינות, מצא כי עובדים שחשו לא בנוח מבחינה תרמית דיווחו על ירידה של עד 10% בפריון ועד 20% ביכולת הריכוז.
המחקר הראה גם שהפגיעה בפריון של נשים החשות קור במשרד הייתה משמעותית יותר מהפגיעה בפריון של גברים שחשו חום. פרופסור טום צ'אנג מהמחלקה לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת אוקספורד מסביר: "טמפרטורה נמוכה מדי מפעילה תגובות פיזיולוגיות כמו רעד ואי-נוחות, שצורכות משאבים קוגניטיביים, בעוד שבטמפרטורות גבוהות יחסית הירידה בתפקוד הקוגניטיבי מתונה יותר".
מחקר נוסף מ-2021 בדק את הביצועים במטלות קוגניטיביות בטמפרטורות שונות, וגילה שביצועי נשים השתפרו באופן משמעותי כאשר הטמפרטורה עלתה מ-21 ל-25 מעלות צלזיוס, בעוד שביצועי הגברים נותרו יציבים יחסית. החוקרים מצאו שיפור של 15% בדיוק במבחני מתמטיקה ו-10% במבחנים מילוליים אצל נשים, ללא ירידה משמעותית בביצועי הגברים.
הפער התרמי המגדרי משקף דפוס רחב יותר של "עיצוב אנדרוצנטרי" – תכנון סביבות עבודה, מוצרים ומערכות המותאמים בעיקר לגוף הגברי. כפי שמציינת ד"ר קרולין קריאדו פרז בספרה "נשים בלתי נראות: חשיפת הטיה מגדרית שמעצבת את העולם", "הסטנדרטיזציה סביב הגוף הגברי משמעותה שהעולם הפיזי שלנו – מכיסאות המשרד ועד למערכות בטיחות ברכב – מעוצב באופן שעלול להיות פחות בטוח, נוח ויעיל עבור נשים".
פתרונות אפשריים ומגמות חדשות
למרבה המזל, המודעות הגוברת לפער התרמי המגדרי מובילה לשינויים בתכנון מבנים ובמדיניות תרמית במקומות עבודה:
- מערכות מיזוג מבוזרות: מבנים חדשים מתוכננים עם מערכות בקרת אקלים אזוריות המאפשרות התאמה אישית יותר של הטמפרטורה.
- תקנים מעודכנים: ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) ואגודת מהנדסי חימום, קירור ומיזוג אוויר (ASHRAE) החלו לעדכן את תקני הנוחות התרמית כך שיכללו טווח רחב יותר של משתמשים.
- בקרת אקלים אדפטיבית: מערכות חכמות המשלבות חיישני טמפרטורה, לחות ותנועת אוויר עם אלגוריתמים לומדים המתאימים את עצמם להעדפות המשתמשים.
- תכנון מבנים פסיבי: עקרונות תכנון המנצלים חימום וקירור טבעיים, בידוד יעיל ותכנון מודע אקלים, המפחיתים את התלות במערכות מיזוג מלאכותיות.
- מדיניות לבוש גמישה: חברות רבות מאמצות "קוד לבוש מודע אקלים", המאפשר לעובדים להתלבש בהתאם לנוחות התרמית האישית שלהם, במקום להתאים את הטמפרטורה ללבוש פורמלי כבד וחם יותר.
פיתוחים בתחום כוללים מערכת מיזוג אוויר אישית, המשלבת חיישני טמפרטורת גוף עם בקרת אקלים ממוקדת ומאפשרת לכל עובד ליהנות מסביבת עבודה בטמפרטורה האופטימלית עבורו, ובד מיוחד המסוגל לאזן את הטמפרטורה של הלובש, כך שאותו בגד יכול להתאים לטווח רחב של טמפרטורות סביבה.
הבנת הפער התרמי המגדרי והשלכותיו היא צעד ראשון חשוב לקראת סביבות עבודה מכלילות יותר ויעילות אנרגטית. כפי שסיכמה זאת פרופסור קארי נופרטר, חוקרת אקלים מובילה: "לא מספיק לשאוף לשוויון בשכר ובהזדמנויות; עלינו להבטיח גם שהסביבה הפיזית של מקום העבודה מתאימה באופן שווה לכל העובדים".
הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו