אם מפת אזורי הזמן העולמית נראית לכם כמו לא יותר מכלי נוח המאפשר לתאם פגישות ושיחות עם אנשים במדינות אחרות – אתם חיים בבועה של תמימות. מתחת לפני השטח, אזורי הזמן הם מערכת מורכבת שנטועה עמוק בפוליטיקה, היסטוריה, וכוח עולמי. הנה כמה דברים שכדאי לדעת על השיקולים שלפיהם נקבעו השעות במקומות שונים בעולם.
המקור: מסילות ברזל ואימפריאליזם
עד אמצע המאה ה-19, כל עיר ברחבי העולם יכלה לקבוע את הזמן המקומי שלה בהתאם למיקום השמש. התוצאה הייתה אלפי "זמנים מקומיים" שלא היו מסונכרנים. המהפכה התעשייתית, ובפרט התפתחות הרכבות, יצרו צורך דחוף בסטנדרטיזציה.
בשנת 1884 התקיימה בוושינגטון הוועידה הבינלאומית למרידיאן, שם הוחלט על קו גריניץ' באנגליה כקו האורך הראשי (או קו אפס). בחירה זו לא הייתה מקרית – היא שיקפה את הדומיננטיות של האימפריה הבריטית כמעצמת הסחר והתחבורה הימית המובילה בעולם באותה תקופה.
קווי זמן כסמלי ריבונות
במהלך השנים, מדינות רבות שינו את אזורי הזמן שלהן מסיבות פוליטיות מובהקות:
- סין: למרות גודלה העצום, שאמור היה להצדיק 4-5 אזורי זמן שונים, סין פועלת באזור זמן אחד בלבד – זמן בייג'ינג. זוהי החלטה פוליטית, שנועדה לחזק את האחדות הלאומית ולהדגיש את כוחו של השלטון המרכזי הקומוניסטי.
- ונצואלה: בשנת 2007 החליט נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, לשנות את אזור הזמן של המדינה ב-30 דקות, רק כדי להתבדל מארה"ב ולהדגיש את העצמאות הלאומית.
- צפון קוריאה: בשנת 2015 יצרה צפון קוריאה אזור זמן משלה (זמן פיונגיאנג), הנמצא 30 דקות מאחורי דרום קוריאה, גם כאן כסמל להתבדלות פוליטית.
השלכות כלכליות וגיאופוליטיות
קביעת אזורי זמן משפיעה ישירות על כלכלה ומסחר:
- מרכזי פיננסיים: הפער בין אזורי הזמן של טוקיו, לונדון וניו-יורק מאפשר פעילות רציפה בשווקים הפיננסיים העולמיים במשך 24 שעות, מה שמחזק את מעמדן כמרכזי סחר גלובליים.
- יתרון תחרותי: חלק ממדינות מזרח אסיה, כמו יפן וקוריאה, נהנות מיתרון תחרותי מכיוון שיום העבודה שלהן מתחיל לפני אירופה וארה"ב, מה שמאפשר להן להגיב מהר יותר לשינויים בשווקים.
- הוצאות אנרגיה: שינויים באזורי זמן יכולים להשפיע על תבניות צריכת האנרגיה. למשל, רוסיה הפחיתה את מספר אזורי הזמן שלה בשנת 2010 מ-11 ל-9, במטרה להגביר את היעילות האדמיניסטרטיבית ולצמצם עלויות אנרגיה.
שעון קיץ ופוליטיקה פנימית
מעבר לדיון הבינלאומי, שינוי השעון בקיץ ובחורף הוא דוגמה בולטת לפוליטיקה של זמן ברמה הלאומית. המדיניות הזו, שהחלה במהלך מלחמת העולם הראשונה כאמצעי לחיסכון באנרגיה, ממשיכה לעורר ויכוחים ערים ברחבי העולם.
באיחוד האירופי, מתנהל תהליך ארוך לביטול שעון קיץ/חורף, אך הדבר מסתבך בשל אינטרסים שונים בין מדינות דרום ומדינות צפון; בישראל, נושא שעון הקיץ היה במשך שנים זירת מאבק פוליטי בין דתיים, שרצו שהחגים יהיו בשעון חורף, לבין חילונים, שדרשו להאריך את שעון הקיץ.
מדוע זה משנה?
אזורי זמן הם הרבה יותר מקווים על מפה או מספרים על שעון – הם משקפים מאזני כוח גיאופוליטיים ומשפיעים על כלכלות, תרבויות ואפילו על בריאות הציבור. הבנת הפוליטיקה של אזורי זמן מעניקה תובנות לגבי יחסי הכוחות בזירה הבינלאומית ומחדדת את ההבנה שגם התופעות ה"טכניות" ביותר בחיינו הן למעשה תוצר של החלטות פוליטיות.
הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.