"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המילה "רובוט" בכלל לא אומרת מה שאתם חושבים
זה לא מקרה שהמילה רובוט מזכירה לדוברי הרוסית בינינו את "רָבּוֹטַה" (עבודה) – ומה הקשר בין רובוטים לגולם של המהר"ל מפראג
כמובן שהמקור היה יהודי. רובוטים. צילום: LEONARDO AI

המילה "רובוט" בכלל לא אומרת מה שאתם חושבים

זה לא מקרה שהמילה רובוט מזכירה לדוברי הרוסית בינינו את "רָבּוֹטַה" (עבודה) – ומה הקשר בין רובוטים לגולם של המהר"ל מפראג

יאיר מורפידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

המילה "רובוט" מעלה בדמיוננו מכונות מתקדמות מסוגים שונים – החל מזרועות תעשייתיות ועד חיילים מתכתיים בסרטי מדע בדיוני. אבל המקור למילה "רובוט" אינו מעבדה או סרט מד”ב, אלא מחזה צ'כי משנת 1920. הסיפור של המילה הזו הוא שילוב מרתק של ספרות, תרבות וחזון עתידני ששינה את הדרך שבה אנחנו מדמיינים מכונות.

"רובוט" הופיע לראשונה במחזה "R.U.R" (ראשי תיבות של Rossum's Universal Robots – אנחנו נמנעים מלתרגם את השם לפני שנסביר את המשמעות), שנכתב על ידי הסופר הצ'כי קארֶל צ'אפֶּק (1890-1938). המחזה, שהוצג ב-1920, מתאר עולם שבו חברה מייצרת מעין בני-אדם מלאכותיים כדי לעבוד בעבודות קשות. היצורים האלה, שנקראים "רובוטים", אינם מכונות ממתכת, כמו שאנחנו מדמיינים היום, אלא יצורים ביולוגיים שנוצרו במעבדה – למעשה, ההשראה אליהם הגיעה מסיפור הגולם של המהר”ל מפראג, ומטרתו של צ’אפק היתה לבחון מה היה קורה אילו באמת יכולנו ליצור בני-אדם חסרי נשמה אך רבי-כוח, שיכולים לבצע את כל העבודות שאנחנו פחות רוצים לעשות.

המילה "רובוט" עצמה הגיעה מהמילה הצ'כית "robota", שכל דובר רוסית כיום מכיר כ"עבודה", אך במקור שימשה באופן ספציפי יותר לתיאור עבודה כפויה או עבדות. יוסף צ'אפק, אחיו של קארל, הציע אותה כשם ליצורים במחזה, במקום “לאבּוֹרי" ("עובדים/פועלים") הלטינית שעליה חשב קארל במקור.

המחזה של צ'אפק לא היה סתם סיפור בידורי – הוא העלה שאלות עמוקות על טכנולוגיה, עבודה ומוסר. במחזה, הרובוטים מתחילים לפתח רגשות ומודעות עצמית, ובסופו של דבר מורדים נגד יוצריהם, מה שמוביל להכחדת המין האנושי. הנושא הזה, של מכונות שמתקוממות נגד בני אדם, הפך למוטיב קלאסי בספרות ובקולנוע, מסרטים כמו "שליחות קטלנית" ועד סדרות כמו "ווסטוורלד". צ'אפק, במובן מסוים, חזה את הדיונים המודרניים על בינה מלאכותית ואתיקה.

המילה "רובוט" התפשטה במהירות. תוך שנים ספורות, היא נכנסה לשימוש בשפות רבות, והפכה למונח שמתאר כל מכונה אוטומטית שמבצעת משימות. אבל המקור מזכיר לנו שהרעיון של רובוטים קשור לא רק לטכנולוגיה, אלא גם לפחדים ולתקוות שלנו לגבי העתיד.

השפעתו של צ'אפק היא הרבה מעבר להמצאת המילה. המחזה שלו עורר השראה לסופרים, מדענים ויוצרי קולנוע, והשאלות שהעלה עדיין רלוונטיות: מה יקרה כשהמכונות יהפכו חכמות מדי? האם אנחנו פשוט יוצרים עבדים מודרניים?

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...