"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך מוזיקה יוצרת לא רק צליל יפהפה - אלא גם אמנות ויזואלית מהממת

נכון שאנחנו שומעים מוזיקה דרך האוזניים – אבל אפשר גם לראות את התוצאות של צלילים אם שמים לב לאיך שחומרים מגיבים אליהם. הנה כמה דוגאמות מדהימות

,עודכן
0השמעה
מסוגלת ליצור אמנות ויזואלית, על המשטח הנכון. תזמורת הבארוק ירושלים. צילום: יואל לוי

כשאנחנו מאזינים למוזיקה או לצלילים, הם מסוגלים להציף בנו מחשבות, רגשות וזיכרונות – אבל לא רבים מודעים לכך שצלילים יכולים ממש ליצור צורות. תופעה מדהימה שנקראת סימטיקה (Cymatics) מראה איך תנודות קול יכולות להפוך חומרים כמו חול, מים או אבקה לדפוסים גאומטריים מרהיבים. זה כמו קסם שמחבר בין פיזיקה, אמנות וטבע, והתוצאות כל כך יפות – שהן נראות כמו יצירות של חייזרים.

סימטיקה עובדת כך: כשצליל – שהוא בעצם גל של תנודות באוויר – פוגע במשטח, הוא גורם לחומר שעל המשטח לרעוד בתבניות מסוימות. לדוגמה, אם תפזרו חול על לוח מתכת ותשמיעו צליל בתדר מסוים, החול יתחיל "לרקוד" ולהסתדר בצורות כמו עיגולים, משושים או כוכבים. כל תדר יוצר דפוס שונה, והצורות הופכות מורכבות יותר כשהתדר עולה. התופעה הזו נחקרה לראשונה במאה ה-18 על ידי הפיזיקאי הגרמני ארנסט כְלַדְני, שהשתמש בקשת של כינור כדי להרטיט לוחות מתכת מכוסים בחול. התוצאות שלו, שנקראות "דמויות כלדני", היו כל כך מדהימות שהן השפיעו על מדענים ואמנים כאחד.

סימטיקה בפעולה:

אבל למה זה קורה? הכל קשור לאנרגיה. צליל הוא גל שמעביר אנרגיה, וכשהגל פוגע בחומר, הוא יוצר נקודות של תנודה ונקודות של שקט. החומר נע לעבר הנקודות השקטות, וכך נוצרות הצורות הגאומטריות. התופעה הזו לא מוגבלת לחול – אפשר לראות אותה גם במים, שבהם צלילים יוצרים אדוות או דפוסים דמויי מנדלות, ואפילו בלהבות, שבהן תדרים מסוימים יכולים לעצב את האש. מה שמרשים הוא שהדפוסים האלה דומים לצורות שנמצאות בטבע, כמו מבנה של קורי עכביש, חלות דבש או פתיתי שלג. זה מעלה את השאלה: האם הצליל הוא סוג של "שפה" שמעצבת את היקום?

היום, הסימטיקה משמשת לא רק למחקר מדעי, אלא גם לאמנות ומוזיקה. אמנים משתמשים בתדרים כדי ליצור מיצגים ויזואליים, וחוקרים בודקים איך צלילים יכולים להשפיע על חומרים ברמה המולקולרית – למשל ברפואה או בטכנולוגיה. יש אפילו תיאוריות שמציעות שצלילים שיחקו תפקיד בהתפתחות של תאים חיים בראשית כדור הארץ.

אם כן, הסימטיקה היא תחום מדעי שידוע כבר כ-200 שנה מראה לנו שהצליל הוא לא רק משהו שאנחנו שומעים – הוא כוח שיכול לעצב את העולם סביבנו בצורה מוחשית ומהפנטת.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר