"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הירח מתרחק מאיתנו – מה יקרה כשנישאר לבד?
בחדשות שומעים פעם בכמה חודשים ש"הלילה הירח יהיה הקרוב ביותר אלינו בטריליון שנה" – אבל האמת היא שהוא מתרחק מאיתנו. יום אחד כבר לא נוכל לראות אותו כלל – ותהיה לזה השפעה אדירה על החיים על כדור הארץ (אבל רק אם השמש לא תשרוף אותנו קודם)
הירח. צילום: Timothy L Barnes, שאטרסטוק

הירח מתרחק מאיתנו – מה יקרה כשנישאר לבד?

בחדשות שומעים פעם בכמה חודשים ש"הלילה הירח יהיה הקרוב ביותר אלינו בטריליון שנה" – אבל האמת היא שהוא מתרחק מאיתנו. יום אחד כבר לא נוכל לראות אותו כלל – ותהיה לזה השפעה אדירה על החיים על כדור הארץ (אבל רק אם השמש לא תשרוף אותנו קודם)

פידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

אם תביטו בירח בלילה, הוא נראה אותו דבר כפי שנראה לפי חודש, שנה או כשהייתם ילדים. יש אפילו לילות שבהם הוא דווקא נראה קרוב מהרגיל – ובשנים האחרונות התופעה הזו זוכה ללא מעט יח"צ פסבדו-מדעי. אבל תתפלאו לשמוע שבניגוד לרושם, מספר הלילות בהם הוא קרוב אלינו לא עולה – ולמעשה, מדי שנה הוא דווקא מתרחק מכדור הארץ.

המרחק הממוצע בין כדור הארץ לירח גדל בכל שנה בכ-3.8 סנטימטרים – בערך המהירות שבה צומחות הציפורניים שלכם. זה אולי נשמע זניח, אבל כשחושבים על מיליוני שנים קדימה, הירח שלנו עשוי להפוך תחילה לנקודה זעירה בשמים, כמו הכוכבים, ולאחר מכן להיעלם לחלוטין.

הסיבה לתופעה הזו קשורה לכוחות הכבידה בין כדור הארץ לירח. הירח משפיע, כידוע, על הגאות והשפל בים – אבל תנועת המים יוצרת חיכוך שמאט מעט את סיבוב כדור הארץ. בתמורה, הירח מקבל "דחיפה" קטנה שמרחיקה אותו מאיתנו. התהליך הזה, שנקרא "שימור תנע זוויתי", הוא כמו ריקוד קוסמי, שבו שני הפרטנרים משנים לאט לאט את המרחק ביניהם. לפני מיליארדי שנים, הירח, שלפי רוב הסברות המדעיות היום נוצר מהתנגשות גוף שמימי כלשהו בכדור הארץ, היה הרבה יותר קרוב, ונראה בשמיים כגוף ענק ומפחיד. למעשה, יום על כדור הארץ היה קצר בהרבה – רק כמה שעות – בגלל השפעתו הקרובה של הירח.

אז מה יקרה אם הירח ימשיך להתרחק? בעוד כמה מיליארדי שנים, הוא יהיה כל כך רחוק שהוא ייראה כמו כוכב קטן בשמיים. ליקויי חמה מלאים, שבהם הירח מכסה את השמש בצורה מושלמת, כבר לא יתרחשו, כי הירח יהיה קטן מדי כדי להסתיר מאיתנו את השמש, שממילא הוא קטן ממנה בהפרש עצום. גם הגאות והשפל יהיו חלשים יותר, מה שעשוי להשפיע על מערכות אקולוגיות בחופים. אבל אל דאגה – זה לא יקרה בזמן הקרוב. למעשה, השמש צפויה להפוך לענק אדום (זה לא כיף ומגניב כמו שזה נשמע) ו"לבלוע" את כדור הארץ והירח הרבה לפני שהירח יתרחק מאיתנו במידה כזו.

התופעה הזו מזכירה לנו כמה היקום דינמי. הסיבובים של כדור הארץ והירח, שנראים לנו כבסיס היציב לקיום שלנו, משתנים למעשה ללא הפסקה, ומוסיפים לרמת הפלא מכך שבכל הכאוס הזה, הצליחו להתפתח חיים על כדור הארץ.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...