מיינקראפט הוא אחד המשחקים הפופולריים בעולם כרגע, והנמכר ביותר בהיסטוריה בהפרש עצום, עם מכירות של מעל 350 מיליון עותקים מאז השקתו ב-2011, לעומת מעט יותר מ-200 מיליון ל-GTA V, שנמצא במקום השני. הסרט המבוסס עליו, שיצא לאחרונה, רק הגדיל את הבאזז סביב המשחק הוותיק עוד יותר – ואפילו עולם המדע מתעניין בו.
במחקר שפורסם בשבוע שעבר ב-Nature Communications, חוקרים ממכון מקס פלאנק בגרמניה ומספר אוניברסיטאות בינלאומיות הזמינו 128 משתתפים במשחק לחפש פרסים נסתרים בסביבות מיינקראפט מותאמות. הניסוי חשף שיעור מפתיע באסטרטגיה הנכונה להצלחה: הנכס הגדול ביותר שלנו אינו היכולת שלנו לחדש או לחקות, אלא לדעת בדיוק מתי לעבור בין שתי הגישות הללו.
דילמה עתיקה בגרפיקה מיושנת
הניסוי שחזר אתגר אנושי בסיסי שחוזר לאבותינו הציידים-לקטים: האם עליי לחקור טריטוריה חדשה או כזו שנחקרה על ידי אדם אחר לפניי? בגרסת המיינקראפט, המשתתפים חיפשו פרסים על ידי שבירת בלוקים בנופים וירטואליים בהם המשאבים היו מפוזרים באופן אקראי או מקובצים בתבניות.
"השימוש במשחק כמו מיינקראפט שימושי, כי הוא מדמה אתגרים מחיי היומיום", מסביר החוקר ראלף קוּרְבֶרְס. "מכיוון שאתה יכול לראות רק חלק קטן מעולם המשחק בכל רגע נתון, עליך לבחור האם להתמקד בחיפוש עצמאי או לשים לב למה ששחקנים אחרים עושים".
מה שהפך את המחקר לייחודי היה המתודולוגיה שלו: החוקרים לא רק עקבו אחר תנועת המשתתפים; הם ניטרו בדיוק מה כל אדם יכול היה לראות בכל רגע נתון, ויצרו תמונה מקיפה של קבלת ההחלטות בזמן אמת.
טקטיקות משתנות
התוצאות חשפו דפוס מרתק: הבחירות האסטרטגיות שלנו מונעות בעיקר משיעור ההצלחה המיידי שלנו. כאשר משתתפים מצאו פרסים, הם דבקו בשיטה שהובילה אותם למציאתן: אם חיפוש עצמאי הוביל להצלחה – הם המשיכו לחקור; ואם מעקב אחרי מישהו אחר הוכיח את עצמו כפורה – זה מה שהם המשיכו לעשות.
חשוב מכך, כישלון הפעיל שינוי אסטרטגי מיידי; משתתפים שהתקשו למצוא פרסים בכוחות עצמם הסתכלו יותר ויותר על אחרים שהצליחו, ובבירור ניסו לחקותם.
בסביבות בהן הפרסים היו מקובצים, יחידים מצליחים הפכו למעין מגנטים, כאשר אחרים נמשכו אליהם. אבל בסביבות אקראיות, בהן מעקב לא סיפק יתרון, אנשים ממש ניסו להתרחק זה מזה, וצמצמו את התחרות.
יתרון ההסתגלות
הממצא המשמעותי ביותר של המחקר היה שהמשתתפים המצליחים ביותר לא היו אלה שבחרו באופן עקבי באסטרטגיה של חדשנות או חיקוי; ההצלחה הגדולה ביותר נרשמה על ידי אלה שידעו להסתגל, והתאימו במהירות את הגישה שלהם בהתבסס על נסיבות משתנות.
הדבר משקף תרחישים רבים בעולם האמיתי. חשבו על פרויקט חדש בעבודה: אתם עשויים להתחיל במעקב אחר נהלים מבוססים (למידה חברתית), אבל להתחיל לחדש ככל שאתם צוברים ביטחון (חקירה אינדיבידואלית). אם החידושים שלכם נכשלים, אתם עשויים לחזור לשיטות מוכחות, עד שתשובו לאיתנכם.
מעבר למשחק: יישומים בעולם האמיתי
לממצאים אלה יש השלכות שחורגות הרבה מעבר למשחקים; מדינמיקה במקום העבודה ועד להפצת מידע ברשתות חברתיות, המחקה הזה עוזר להסביר מדוע קבוצות מסוימות מחדשות בהצלחה, בעוד אחרות נתקעות בדפוסים לא יצרניים.
"הנכס הקוגניטיבי הגדול ביותר שלנו אינו היכולת שלנו לגילוי עצמאי או ללמידה חברתית – אלא היכולת שלנו לעבור ביניהן באופן סתגלני בהתבסס על רמת ההצלחה שלנו".
המחקר מדגיש שלושה לקחים מרכזיים להצלחה בכל מאמץ:
- כישלון צריך להפעיל הערכה אסטרטגית מחדש: כאשר הגישה הנוכחית שלכם אינה עובדת – היו מוכנים ללמוד מאחרים שמצליחים.
- הצלחה מאמתת את האסטרטגיה הנוכחית שלכם: כשאתם מצליחים, המשיכו עם מה שעובד – אך הישארו ערניים לשינויים בתנאים.
- הסתגלות גוברת על עקביות: האסטרטגיה המוצלחת ביותר אינה דבקות נוקשה בחדשנות או חיקוי, אלא ידיעה מתי לעבור ביניהם.
הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו