"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרדוקס השפע הדיגיטלי: כיצד הצפת מידע משפיעה על קבלת החלטות ורווחה נפשית
הבטיחו לנו שכל המידע בעולם יהיה זמין לנו בקצות האצבעות – אבל שכחו להגיד לנו שיש יותר מדי מידע ואין לנו שום יכולת להתמודד עם כל זה לבד
אילוסטרציה. צילום: פידי באמצעות FLUX1.1

פרדוקס השפע הדיגיטלי: כיצד הצפת מידע משפיעה על קבלת החלטות ורווחה נפשית

הבטיחו לנו שכל המידע בעולם יהיה זמין לנו בקצות האצבעות – אבל שכחו להגיד לנו שיש יותר מדי מידע ואין לנו שום יכולת להתמודד עם כל זה לבד

פידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בעידן הדיגיטלי, אנו מוצפים במידע בהיקף חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. לפי הערכות עדכניות, כמות המידע המיוצרת מדי יום עולה על 2.5 קווינטיליון (כלומר 23 ואחריהם 17 אפסים, שהם 2,500 פטה-בייט, או 2.5 מיליון טרה-בייט, או 2.5 מיליארד מגה-בייט) בייטים, וכל אדם ממוצע בעולם המערבי נחשף ליותר מ-10,000 מסרים פרסומיים ביום. אך בעוד שגישה למידע נתפסה תמיד כדבר חיובי, מחקרים עדכניים חושפים פרדוקס מטריד: דווקא השפע העצום של מידע עלול לפגוע בתהליכי קבלת החלטות ולהשפיע לרעה על רווחתנו הנפשית.

הפסיכולוג הרברט סיימון טבע את המונח "עוני בתוך שפע", לתיאור מצב שבו שפע אפשרויות גורם דווקא לתחושת מחסור במשאב היקר ביותר: תשומת לב. תופעה זו, המכונה כיום "עומס מידע", משפיעה על יכולתנו לקבל החלטות באופן מיטבי בכל תחומי החיים. מחקר שפורסם ב-2023 בכתב העת לפסיכולוגיה קוגניטיבית הראה כי כאשר אנשים נדרשים לבחור מבין מספר גדול מדי של אפשרויות, איכות ההחלטות נפגעת באופן משמעותי וזמן קבלת ההחלטות מתארך.

תופעה פסיכולוגית נוספת הקשורה לשפע הדיגיטלי היא "חרדת ההחמצה" (FOMO - Fear Of Missing Out). בעידן של זמינות מידע מתמדת, אנו חשים לחץ מתמיד להישאר מעודכנים, לבדוק עדכונים בטלפון החכם, ולצרוך עוד ועוד מידע מחשש להחמיץ משהו חשוב. הפרדוקס הוא שדווקא ניסיון זה להיות מעודכנים כל הזמן מוביל לתחושת הצפה, חוסר מיקוד, ולעיתים אף לחרדה ולדיכאון. סקר שנערך בקרב צעירים בגילאי 18-35 מצא כי 67% מהם דיווחו על תחושות חרדה הקשורות לצורך להיות מחוברים ומעודכנים באופן מתמיד.

במישור הפיזיולוגי, חשיפה מתמדת למידע דיגיטלי משפיעה על המוח באופן מדיד. סריקות מוח מראות כי חשיפה למידע דיגיטלי בכמויות גדולות מגבירה את רמות הדופמין במוח באופן דומה להתמכרויות אחרות, ויוצרת מעגל של תגמול-חיפוש נוסף. בו בזמן, היכולת לקריאה עמוקה ולהתמקדות ממושכת בנושא אחד נפגעת, תופעה שניקולס קאר כינה "התרדדות השכל".

אחת ההשלכות המדאיגות של עומס המידע היא פגיעה ביכולת לבחון מידע באופן ביקורתי. כאשר אנו מוצפים במידע, אנו נוטים לפתח מנגנוני הגנה קוגניטיביים כמו "הטיית אישור" – הנטייה לקבל מידע התומך בדעותינו הקיימות ולדחות מידע סותר. תופעה זו מחריפה בעידן של "בועות סינון" ו"תיבות תהודה" דיגיטליות, שבהן אלגוריתמים מציגים לנו בעיקר תכנים התואמים את דעותינו וחיזוקים לעמדותינו הקיימות.

מעניין לציין כי תגובות אנושיות לעומס מידע אינן אחידות. מחקרים מראים הבדלים בין-דוריים משמעותיים בהתמודדות עם שפע דיגיטלי. בעוד שבני דור Z נולדו לתוך עולם של שפע מידע ופיתחו אסטרטגיות סינון ייחודיות, דורות מבוגרים יותר מתקשים להתמודד עם ההצפה הדיגיטלית. עם זאת, גם צעירים סובלים מההשלכות של ריבוי מידע, ומחקרים מצביעים על קשר בין שימוש אינטנסיבי במדיה דיגיטלית לבין עלייה בתסמיני חרדה ודיכאון בקרב צעירים.

בתחום הצרכנות, פרדוקס השפע בא לידי ביטוי בתופעה המכונה "שיתוק בחירה"; כאשר צרכנים מתמודדים עם מגוון עצום של אפשרויות (למשל, אלפי סרטים בפלטפורמות סטרימינג או מיליוני מוצרים באתרי קניות), הם חווים לעיתים חרדת החלטה, המובילה להימנעות מבחירה. מחקר שנערך ב-2023 על התנהגות צרכנים בפלטפורמות סטרימינג מצא כי צרכנים מבלים בממוצע 20 דקות בבחירת תוכן לצפייה, וכ-30% מהמשתמשים מוותרים על הצפייה לאחר חיפוש ממושך שלא הניב החלטה.

מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם אתגר השפע הדיגיטלי? אסטרטגיות אישיות כוללות יצירת "דיאטת מידע" מכוונת – הגבלה יזומה של כמות המידע והמקורות שאנו צורכים, קביעת זמנים ייעודיים להתנתקות מהעולם הדיגיטלי, ופיתוח מיומנויות של קריאה ביקורתית וסינון מידע.

ברמה הטכנולוגית, מתפתחים כלים חדשים המנסים לפתור את בעיית השפע על ידי יצירת שכבת סינון וארגון נוספת. אלגוריתמים של בינה מלאכותית נועדו לסייע בניתוח וסינון מידע רלוונטי, וטכנולוגיות חדשות מפותחות כדי לעזור למשתמשים להתמודד עם עומס המידע.

מערכות חינוך מתקדמות מתחילות להכיר בצורך בפיתוח אוריינות דיגיטלית חדשה, הכוללת לא רק את היכולת לאתר מידע, אלא גם את היכולת להעריך את איכותו, לסנן את המהותי מהטפל, ולנהל את תשומת הלב באופן מודע ואפקטיבי בעולם של הסחות מתמידות.

הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...