🧙‍♂️ כיצד מחבר "ההוביט" ו"שר הטבעות" ענה לנאצים ששאלו אם הוא יהודי?

ג'.ר.ר. טולקין, מחבר "ההוביט" ו"שר הטבעות", ידוע כיוצר של עולמות פנטסטיים המלאים באומץ וגבורה. אך מעטים מכירים את הרגע ההיסטורי בו הפגין הסופר עצמו אומץ אישי מול אחד המשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה. כאשר נדרש לענות על שאלה פשוטה לכאורה - "האם אתה יהודי?" - בחר טולקין להשיב בדרך שחשפה את עומק אישיותו ועקרונותיו המוסריים.

🕰️ הרקע ההיסטורי: גרמניה הנאצית ועולם הספרות

בשנת 1938, כאשר גרמניה הנאצית עמדה בשיא כוחה תחת שלטונו של אדולף היטלר, ביקשה הוצאת הספרים הגרמנית Rütten & Loening מטולקין אישור לפרסם תרגום גרמני של ספרו "ההוביט", פנטזיה על בילבו באגינס – הוביט שוחר שלווה – היוצא למסע עם קבוצת גמדים והמכשף גנדלף במטרה להשיב לעצמם את ממלכתם ואת האוצר השמור על ידי דרקון אימתני. ה"הוביט" שזכה לכה להצלחה רבה באנגליה, זוהה על ידי הוצאת הספרים הגרמנית כבעל פוטנציאל מסחרי משמעותי. אולם, בהתאם לחוקי נירנברג הגזעניים שנחקקו ב-1935, נדרשו מוציאים לאור בגרמניה לוודא כי הסופרים שספריהם מתפרסמים אינם יהודים. לכן, יחד עם הבקשה לזכויות התרגום, נשלחה לטולקין דרישה להוכיח את "מוצאו הארי", כלומר שאינו יהודי.

💌 שתי תשובות לבחירה: האסטרטגיה של טולקין

במקום לשלוח תשובה אחת בלבד, טולקין, שהיה פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד, הכין שתי תשובות אפשריות לסוכנו הספרותי. הוא ביקש מסוכנו לבחור את התשובה ה"דיפלומטית יותר" מבין השתיים.

האחת הייתה תשובה קצרה ועניינית, והשנייה - שהפכה למפורסמת יותר - הייתה ארוכה ונוקבת, ובה הביע את מורת רוחו מהשאלה עצמה.

✍️ התשובה הבלתי נשכחת

במכתבו המפורסם, שנכתב ב-25 ביולי 1938, כתב טולקין:

"אני מצטער להודות כי התייחסתי למונח 'ארי' בהקשר הזה כמתייחס ללשון ולא לגזע, ולכן לא הבנתי מדוע מידע זה נדרש. אך אם עלי לענות על השאלה, אומר שאני יכול רק לומר כי אינני יהודי, עד כמה שידוע לי; אבל אני חייב להודות שיש לי סיבות להצטער על כך שאבותיי הגרמניים לא השתייכו לעם המחונן הזה."

ובהמשך המכתב הוסיף:

"אני מבין שאתם שואלים בגלל החוקים במדינה שלכם.
אבל להחיל את החוקים האלה על אנשים ממדינה אחרת זו טעות —
במיוחד כשזה לא קשור לאיכות העבודה שלי או לשאלה אם היא ראויה לפרסום.
נראה שכבר החלטתם שהעבודה שלי טובה מספיק, בלי שתצטרכו לדעת דבר על הרקע שלי".

אני מקווה שתמצאו את תשובתי מספקת, אך אני לא יכול שלא לומר כי הייתי רואה בחיוב את האפשרות לשלוח מכתב דומה לכל מו"ל גרמני שירצה לפרסם את עבודותיי ולשאול אם המחבר יהודי או לא."

✊עמדה מוסרית נחרצת

תשובתו של טולקין מדגימה כמה היבטים מעניינים של אישיותו ועמדותיו. למרות שטולקין לא היה יהודי (הוא היה קתולי אדוק), הוא בחר להביע הערכה עמוקה לעם היהודי בזמן שהיה מסוכן ולא פופולרי לעשות זאת. הביטוי "העם המכובד הזה" היה סטירה חריפה על האנטישמיות הנאצית.

טולקין השתמש באירוניה עדינה כדי להעביר את מסרו. הוא לא רק דחה את הגזענות הנאצית, אלא גם הפך אותה על פיה באומרו שהוא "מצטער" שאינו יהודי.

כבלשן במקצועו, טולקין התייחס תחילה למונח "ארי" במשמעותו המקורית - כמשפחת שפות הינדו-אירופיות - במקום במשמעות הגזענית שהנאצים העניקו לו.

🪶 הסיפור שלא נגמר

לא ברור איזו מבין שתי התשובות נשלחה בסופו של דבר, אך ידוע כי "ההוביט" לא תורגם לגרמנית עד שנת 1957, זמן רב אחרי נפילת המשטר הנאצי.

מכתבו של טולקין הפך לסמל של התנגדות אינטלקטואלית לגזענות ולאנטישמיות. הוא מדגים כיצד אפילו במעשה קטן יחסית - כתיבת מכתב - יכול אדם לעמוד על עקרונותיו מול רוע מאורגן.

👨‍🏫 טולקין והעולם שמעבר לטבעת

חוקרי טולקין מציינים כי עמדתו כנגד הגזענות הנאצית עקבית עם השקפת עולמו הכללית. ביצירותיו, במיוחד ב"שר הטבעות", עסק רבות בנושאים של מוסר, אתיקה, וההתמודדות עם כוח ושחיתות.

פרופסור טום שיפי, מומחה לטולקין שלימד במספר אוניברסיטאות, כולל אוקספורד והארוורד, כתב: "טולקין ראה בגזענות סוג של שחצנות אנושית שהוא דחה בתוקף. התנגדותו לאידיאולוגיה הנאצית נבעה מאמונתו העמוקה בערך האנושי האוניברסלי."

סימון חנות בבעלות יהודית, גרמניה, 1933

📖 ההקשר הספרותי: מלחמת העולם השנייה והפנטזיה של טולקין

למרות שטולקין תמיד הכחיש שיצירותיו הן אלגוריה ישירה למלחמת העולם השנייה, רבים מהחוקרים מזהים השפעות של התקופה על כתיבתו. "שר הטבעות", שנכתב בעיקר בין השנים 1937-1949, משקף במובנים רבים את המאבק בין הטוב לרע באחת התקופות הקשות בהיסטוריה האנושית.

הניגוד בין השייר (Shire), מולדתם של ההוביטים – אזור כפרי פסטורלי, שקט ושלו במערב הארץ התיכונה בעולם של טולקין, לבין מורדור (Mordor) – ממלכה אפלה ורחבת ידיים שבה שוכן סאורון, אדון האופל השואף לשליטה מוחלטת, והאיום המרכזי על עמי הארץ התיכונה, כמו גם הברית בין גזעים ותרבויות שונות כנגד איום משותף – כל אלה מהדהדים היבטים של המלחמה נגד הפשיזם.

🔍 השורה התחתונה

המקרה של טולקין מלמד אותנו על:

1. אומץ אינטלקטואלי - היכולת לעמוד על עקרונות מוסריים גם כשזה לא נוח או בטוח.
2. כוחן של מילים - כיצד ניסוח חכם ומדויק יכול להפוך מכתב פשוט למסמך היסטורי של התנגדות.
3. חשיבות הסולידריות - טולקין, שלא היה יהודי, בחר להזדהות עם קבוצה נרדפת.

תשובתו האייקונית לדרישה הנאצית מדגימה את האופן שבו יכול אדם בודד להתנגד למשטר דכאני באמצעות אינטלקט, אירוניה וכנות מוסרית. בתקופה שבה רבים בחרו בשתיקה או בשיתוף פעולה, טולקין הפגין אומץ אזרחי מעורר השראה.

המכתב המפורסם הזה, שנכתב לפני יותר מ-80 שנה, ממשיך להיות רלוונטי גם בימינו, כתזכורת לחשיבות של עמידה איתנה מול גזענות ואפליה בכל צורה שהיא.

המקורות אשר שימשו בהכנת הכתבה נמצאו בסיוע Claude.