מאסק כבר הבין את הפוטנציאל. צילום: רויטרס

זיכרון גורלי: זה התחום החם במדע אחרי AI

עם כל הכבוד לבינה מלאכותית, המהפכה הגדולה בהיסטוריה האנושית ממתינה מעבר לפינה, עם טכנולוגיות שמסוגלות להתחבר למוח שלנו, לגבות זיכרונות, לערוך אותם וליצור חדשים. אילון מאסק כבר עמוק בפנים – אבל מה זה יעשה לחיים שלנו?

[object Object]

הזיכרון האנושי הוא אחד המאפיינים המופלאים והמסתוררים של המוח. כבר שנים רבות שאנחנו מנסים להבין איך הוא עובד. האם יום אחד נוכל לשלוט בו כמו בקבצים על מחשב – ומה תהיינה ההשלכות?

חידושים בתחום נוירוטכנולוגיה מקרבים אותנו ללא הפסקה לאפשרות של הקלטה, שחזור ואפילו עריכה של זיכרונות. מחקרים עדכניים ממגוון מוסדות השכלה ומחקר, כאשר MIT נחשב מוביל בתחום, מראים כי ניתן למפות פעילות נוירונית הקשורה לזיכרונות ספציפיים בעכברים, ולהפעיל אותם מחדש באמצעות גירוי לייזר. טכנולוגיה זו, המכונה "אופטוגנטיקה" (כלומר, שילוב של אופטיקה וקנטיקה), עשויה לאפשר בעתיד הקלטת זיכרונות אנושיים על גבי אמצעי אחסון מידע דיגיטליים.

חברות כמו Neuralink של אילון מאסק, שפיתחה ממשק מוח-מחשב, חוקרות כיצד לשלב זיכרונות עם מערכות חיצוניות. דמיינו עולם שבו תוכלו "לגבות" זיכרונות יקרים, כמו יום החתונה שלכם, לשחזר פרטים שנשכחו ממבחן או פגישה עסקית חשובים או להתגבר על טראומה באמצעות עריכת או מחיקת הזיכרון הכואב.

עם זאת, האפשרויות מעלות שאלות אתיות מורכבות: מי יקבל גישה לזיכרונות שלכם? מה יקרה למושגים שלנו על אמת ומציאות כאשר הזיכרונות עצמם יהפכו לברי-עריכה? ומה לגבי פרטיות - האם זיכרונותינו יוכלו להיות נגישים לאחרים, לממשלות או לתאגידים ללא הסכמתנו? האם ניתן יהיה למחוק זיכרונות טראומטיים – ואם כן, כיצד זה ישפיע על הזהות האישית? מחקר משנת 2023 באוניברסיטת סטנפורד הראה כי שינוי זיכרונות בעכברים יכול לשנות את התנהגותם, מה שמרמז על סיכונים פוטנציאליים בבני אדם.

היישומים של הטכנולוגיה הזו מגוונים: השבב הראשון של נוירלינק נועד לסייע לבעלי פציעות קשות לבצע פעולות במכשירים כמו כיסאות גלגלים, שלדים חיצוניים שמסייעים בתנועה ומכשירים דיגיטליים (מחשבים וסמארטפונים) כדי להחזיר לעצמם מעט אוטונומיה; בהמשך, הטכנולוגיה עשויה לסייע לחולי אלצהיימר לשמר זיכרונות או לשחזר תפקוד קוגניטיבי (מחקר משנת 2024 באוניברסיטת קליפורניה הראה כי ניתן לעורר זיכרונות רדומים בחולי דמנציה מוקדמת באמצעות גירוי חשמלי, מה שמרמז על פוטנציאל עצום); בתחום הבידור, חברות כבר חוקרות יצירת "חוויות זיכרון" וירטואליות.

עם זאת, הסכנות ברורות: ממשלות או תאגידים עלולים לנצל את הטכנולוגיה למעקב או לשליטה. לדוגמה, האקרים שיפרצו למאגרי זיכרונות עלולים לחשוף סודות אישיים או לשתול זיכרונות כוזבים.

האנושות עומדת בפני דילמה קשה: האם לאמץ את המהפכה הזו או להגביל אותה? ככל שהמחקר מתקדם, עולה הדחיפות בגיבוש כללים בינלאומיים על הגבולות המוסריים של שליטה בזיכרון. עתיד הזיכרון עשוי להפוך את חיינו למלאי פוטנציאל, אך ללא פיקוח, הוא עלול להפוך גם למקור סיכונים חסרי תקדים.

הכתבה נכתבה ברובה ע"י גרוק וקלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...