תם עידן: פרנציסקוס, הלוא הוא חוֹרְחֶה מַריוֹ בֶּרְגוֹליוֹ, מת היום לאחר חודשים ארוכים של בריאות רופפת, כולל אשפוז של יותר מחודש רצוף בתחילת השנה. כעת מתחיל (לפחות באופן רשמי) תהליך בחירת המנהיג הבא של הכנסיה הקתולית.
מסורת עתיקה בעידן מודרני
תהליך בחירת האפיפיור, הידוע כ"קוֹנְקְלַאבֶה" (Conclave), הוא אחד הטקסים העתיקים והסודיים ביותר בעולם המודרני.
הקונקלאבה מתחילה רשמית בין 15 ל-20 יום לאחר התפנות כס האפיפיור. במהלך תקופה זו, הקרדינלים מכל רחבי העולם מתכנסים ברומא. רק קרדינלים מתחת לגיל 80 רשאים להצביע – כיום מדובר בכ-120 מצביעים פוטנציאליים.
המילה "קונקלאבה" מקורה בלטינית, ומשמעותה "עם מפתח" – רמז לכך שהקרדינלים ננעלים בקפלה הסיסטינית עד להכרעה. בעידן המודרני, הקרדינלים אמנם אינם נעולים ממש, אך הם מתגוררים בבית האורחים סנטה מרתה בוותיקן, ונדרשים לניתוק מוחלט מהעולם החיצון – ללא טלפונים, אינטרנט, טלוויזיה או עיתונים.
ההצבעה עצמה מתרחשת בקפלה הסיסטינית, תחת ציוריו המפורסמים של מיכלאנג'לו די לוֹדוֹביקוֹ בּוֹנארוֹטי סימוֹני – הידוע, כמובן, בשמו הפרטי בלבד. הקרדינלים מצביעים פעמיים בבוקר ופעמיים אחר הצהריים. כל קרדינל כותב את שם המועמד המועדף עליו על פתק נייר, ניגש למזבח, נשבע שבחר במי שהוא מאמין שהכי ראוי לתפקיד, ומכניס את הפתק לתוך גביע מיוחד.
לאחר כל סבב הצבעה, בודקים את תוכן הפתקין ושורפים אותם בתנור מיוחד. אם לא נבחר אפיפיור (דרוש רוב של שני שלישים), מוסיפים לשריפה חומר שיוצר עשן שחור. כאשר נבחר אפיפיור, נוסף חומר היוצר עשן לבן – סימן מפורסם לעולם שהכנסייה הקתולית בחרה במנהיג חדש.
לפי מה בוחרים אפיפיור?
באופן רשמי, אין קריטריונים מוגדרים לבחירת אפיפיור, מלבד היותו גבר קתולי שהוטבל כדין. באופן מסורתי, נבחרים קרדינלים בכירים, אך טכנית כל קתולי כשיר לתפקיד.
בפועל, הבחירה מבוססת על שיקולים רבים:
- חזון תיאולוגי ואידיאולוגי: האם המועמד נחשב שמרן או מתקדם? כיצד הוא מתייחס לסוגיות רגישות, כמו נישואי כמרים, תפקיד נשים בכנסייה והקהילה הלהט"בית?
- מוצא גיאוגרפי: עם הצמיחה הדרמטית של הקתוליות באפריקה ואמריקה הלטינית, ישנו לחץ גובר לבחור אפיפיור מאזורים אלה.
- כישורים ניהוליים: על האפיפיור לנהל ארגון עצום עם מיליארדי מאמינים (ודולרים), מה שדורש יכולות דיפלומטיות, אדמיניסטרטיביות ומנהיגותיות.
- גיל: מועמדים צעירים מדי או מבוגרים מדי נתפסים כבעייתיים. האידיאל נע בדרך כלל בין גילאי 65-75. אם נבחר אפיפיור מבוגר יותר (ופרנציסקוס היה כזה) – הדבר מהווה סימן לכך שהקרדינלים מקווים לכהונה קצרה ולא משמעותית במיוחד.
- כריזמה ויכולת תקשורת: בעידן המודרני, האפיפיור הוא דמות תקשורתית עולמית, מה שהופך נוכחות תקשורתית ויכולת להעביר מסרים לתכונות חשובות.
המועמדים המובילים להחליף את פרנציסקוס
למרות שבחירת האפיפיור מפורסמת בהפתעות שלה, מספר קרדינלים כבר סומנו במהלך האשפוז האחרון של פרנציסקוס כמובילים לרשת אותו:
קרדינל לואיס אנטוניו טאגְלֶה (פיליפינים, 67): נחשב למועמד מוביל, במיוחד כנציג אסיה והעולם המתפתח, שאם ייבחר יהיה הראשון בתפקיד שהגיע מאזור זה. ידוע בעמדותיו החברתיות המתונות וביכולת הניהול המוכחת. מציג נטייה שמאלית מעט, בדומה לפרנציסקוס.
קדינל פיטר קוֹדְווֹ אַפּיה טוּרְקְסוֹן (גאנה, 76): עשוי להיות האפיפיור האפריקאי והשחור הראשון. משלב שמרנות תיאולוגית עם מחויבות לנושאי צדק חברתי – כלומר, נטיות פוליטיות שמאליות יחסית, בדומה לאפיפיור המנוח.
קרדינל מטאו זוּפּי (איטליה, 69): היה מקורב מאוד לפרנציסקוס ונשלח מטעמו לשליחויות רבות, כולל ניסיון לכאורה להשכין שלום בין אוקראינה לרוסיה – שתיהן מדינות נוצריות מאוד. הציג בעבר עמדה סובלנית יחסית כלפי הקהילה הלהט"בית.
קרדינל פייֵטרו פַּארולין (איטליה, 70): מזכיר המדינה של הוותיקן, מייצג את "המועמד הפנימי" עם ניסיון עשיר בהנהגת הוותיקן. נחשב פרקטי למדי בעמדותיו.
קרדינל פֶּטּר אֶרְדוֹ (הונגריה, 72): ידוע כמִריַמי – כלומר, נאמן למרים, אמו של ישו. בדומה למדינה ממנה הוא מגיע, נחשב לשמרן מאוד, ומסרב אף לברך את מי שהתגרשו והפרו את נדר "עד שהמוות יפריד בינינו".
חשוב לציין שההיסטוריה מלמדת כי "מי שנכנס כפאוורייט לקונקלאבה, יוצא ממנה קרדינל" – ביטוי המזכיר שלעתים קרובות הבחירה הסופית מפתיעה את המשקיפים. כך, למשל, פרנציסקוס עצמו לא היה מועמד מוביל לפני בחירתו ב-2013.
מה שברור הוא שהבחירה הקרובה תעצב את עתיד הכנסייה הקתולית בעידן של אתגרים גלובליים, ירידה במספר המאמינים באירופה ואמריקה, וצמיחה משמעותית בעולם המתפתח. שאלת המפתח היא האם הכנסייה מעוניינת להמשיך בקו של רפורמות, או לחזור למסורת האירופית הישנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו