"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רקסי, לך תביא לי רובוט: האם רובוטים יחליפו חיות מחמד?

ביפן כבר קיימת תרבות שלמה סביב "גידול" כלבים רובוטיים של סוני – אבל בשאר העולם עדיין מעדיפים את הדבר האמתי. האם יש סיכוי שכולנו נצטרף לטרנד הזה, ולמה?

,עודכן
0השמעה
רובוט וכלב נלחמים על תשומת ליבו של ילד. צילום: פידי באמצעות FLUX1.1

בעולם שבו הטכנולוגיה משתלטת על תחומים רבים בחיינו, עולה השאלה אם גם חיות המחמד האהובות שלנו עשויות לעבור מהפכה טכנולוגית. האם רובוטים מתוחכמים יוכלו להחליף את הקשר המיוחד שיש לנו עם כלבים, חתולים ובעלי חיים אחרים?

חברות טכנולוגיה מפתחות חיות מחמד רובוטיות המחקות התנהגויות של בעלי חיים אמיתיים כבר שנים. מחוץ ליפן העובדה הזו כמעט נשכחה, אבל סוני מוכרת את הכלב הרובוטי "אייבו" כבר 26 שנים, וביפן הוא זוכה לפופולריות לא מעטה, במיוחד בקרב קשישים שמתקשים לטפל בחיה אמיתית. יתרונות ברורים כוללים את חוסר הצורך בטיפול יומיומי, הוצאות וטרינריות, או התמודדות עם אובדן כאשר חיית המחמד מזדקנת.

אולם, האם רובוטים יכולים למלא את התפקידים המורכבים שממלאים בעלי חיים בחיינו? כלבי נחייה, למשל, דורשים שילוב מורכב של יכולות קוגניטיביות, אינטואיציה ואינטליגנציה רגשית. למרות ההתקדמות בבינה מלאכותית, עדיין קיים פער משמעותי ביכולת לזהות מצבים מורכבים ולהגיב אליהם בזמן אמת, כפי שעושה כלב נחייה מאומן.

בתחום הגישוש, יכולת הריח המופלאה והיכולת לזהות אלמנט ריח מסוים בבליל של ריחות אחרים, כפי שעושים כלבים, עדיין מתעלה על כל חיישן אלקטרוני, מתקדם ככל שיהיה. כלבי גישוש יכולים לאתר סמים, חומרי נפץ, ואפילו מחלות מסוימות באמצעות ריח – ולנו פשוט אין את הידע שדרוש כדי לתכנת מכונות לזהות את אותם ריחות. למרות שיש התקדמות ב"אפים אלקטרוניים", הם עדיין רחוקים מלהשתוות ליכולות של בעלי חיים.

אבל האתגר המשמעותי ביותר, ככל הנראה, טמון בתחום התמיכה הרגשית. הקשר הרגשי שנוצר עם בעל חיים הוא דו-כיווני ואותנטי. חיות תמיכה רגשית מספקות אהבה ללא תנאי, חום וקשר אמיתי שקשה לשכפל באמצעים טכנולוגיים. מחקרים מראים שליטוף חיית מחמד משחרר הורמונים מפחיתי מתח כמו אוקסיטוצין, ויוצר תחושת רווחה שקשה לשחזר עם מכשיר רובוטי, מתוחכם ככל שיהיה. ייתכן שאנשים שהתרגלו לחיית מחמד אלקטרונית יוכלו לחקות את אותם תסמינים, אבל ספק גדול אם רוב האנשים החיים כיום יגיעו לשם.

עם זאת, בתרחישים מסוימים, רובוטים עשויים להציע פתרונות יעילים. למשל, אנשים עם אלרגיות חמורות, דיירים במתקני טיפול שאינם מאפשרים חיות, או אנשים עם מוגבלויות שמתקשים לטפל בבעלי חיים עשויים למצוא בחיות מחמד רובוטיות אלטרנטיבה מועילה למדי, גם אם לא זהה לדבר האמתי.

התפתחויות עתידיות בתחום הבינה המלאכותית והרובוטיקה ודאי ישפרו את יכולות החיקוי של רובוטים. אולם השאלה האם הם יחליפו לחלוטין את הקשר המיוחד שלנו עם בעלי חיים נותרת פתוחה. ייתכן שהעתיד טמון בשילוב – חיות מחמד רובוטיות כתוספת לבעלי חיים אמיתיים, או כאלטרנטיבה במקרים מסוימים, אך לא כתחליף מלא לקשר העמוק והאינטואיטיבי שהתפתח בין אדם לחיה לאורך אלפי שנות אבולוציה משותפת.

הכתבה נכתבה ברובה ע"י קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר