"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא אוכלים אחים: ה"אתיקה" המרתקת של עכבישים קניבליים
בעולם הטבע יש לא מעט דברים מוזרים. למשל, עכבישים שאוכלים זבובים חיים, אבל אם מרעיבים אותם הם יחכו שאחיהם ימותו קודם ורק אז יטרפו את נבלותיהם. למה זה קורה?
אוכלים אחים - אבל לא הורגים אותם. עכביש מבוך. צילום: gailhampshire / flickr

לא אוכלים אחים: ה"אתיקה" המרתקת של עכבישים קניבליים

בעולם הטבע יש לא מעט דברים מוזרים. למשל, עכבישים שאוכלים זבובים חיים, אבל אם מרעיבים אותם הם יחכו שאחיהם ימותו קודם ורק אז יטרפו את נבלותיהם. למה זה קורה?

פידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

"עכבישי מבוך” הם תת-משפחה של עכבישים ממשפחת המשפכניים (שנקראים כך בשל צורך המשפך של קוריהם), הנפוצים ברחבי אירופה, וידועים בנטיותיהם הקניבליסטיות – כלומר, הם נוטים לאכול עכבישי מבוך אחרים. אלא שמתברר כי יש להם קווים אדומים שהם לא עוברים, לפי מחקרשפורסם בחודש שעבר בכתב העת Animal Behaviourוננסה להבין בעזרת קלוד.

בשלבים מוקדמים של חייהם, העכבישונים חיים בדו-קיום עם אחיהם באותו קור. החוקרים מאוניברסיטת טולוז בצרפת והמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS) בדקו את גבולות הסובלנות בין אחים בקרב עכבישי מבוך. הם ערכו ניסוי מפתיע שבדק מה יקרה כאשר מרעיבים עכבישונים צעירים.

התוצאות היו מפתיעות: אפילו תחת רעב קיצוני, העכבישונים נמנעו מלאכול את אחיהם החיים. הם שידרו אותות חברתיים שמנעו מאחיהם לאכול אותם בעודם בחיים – אך ברגע שמתו, הכללים השתנו וגופותיהם הפכו מזון לגיטימי לאחיהם, ככל הנראה בשל העובדה שהעכבישים המתים לא שידרו יותר את אותם אותות חברתיים.

נקבת עכביש המבוך מטילה עד 130 ביצים בתא המרכזי של רשת המבוך המורכבת שלה במהלך הקיץ. הצאצאים נשארים ברשת עם אמם במשך החורף, לפני שהם יוצאים באביב. בתחילה, העכבישונים ניזונים מחלמון הביצה שבה נולדו, השמור בבטנם. אם אימם תמות – הם יאלכו גם אותה. עם זאת, הם מסוגלים ללכוד זבובים תוך ימים ספורים לאחר הבקיעה, כך שיכולת הציד שלהם מתפתחת בגיל צעיר מאוד.

כדי ללמוד יותר על מנגנוני הסובלנות בין אחים, אספו החוקרים שקי ביצים של עכבישי מבוך בדרום-מערב צרפת ובקעו אותם במעבדה. חלק מהעכבישים גודלו בקבוצות של ארבעה, בעוד אחרים גודלו בבידוד. כל העכבישים לא הואכלו במהלך הניסוי, ולאחר 20 יום, החוקרים החלו להכניס זוגות של עכבישים רעבים ל"זירות" פלסטיק קטנות, כדי לראות כיצד יתנהגו זה עם זה.

העכבישונים שגדלו בקבוצות היו פחות תוקפניים באופן משמעותי זה כלפי זה בהשוואה לעכבישים שגדלו לבד. החוקרים שיערו שהסיבה היא שבידוד חברתי מפחית את הרגישות לאותות חברתיים. "לעכביש החי לבד אין סיבה להגיב לאותות שנפלטים על ידי עכבישים אחרים, שכן הוא לעולם לא יפגוש אותם שוב, למעט במהלך הרבייה כאשר אותות אחרים, כמו פרומונים מיניים, נכנסים למשחק", הסבירו החוקרים.

בעוד שהעכבישים שגודלו בקבוצות לא היו עוינים זה לזה, הם ניזונו מאחיהם המתים במהירות זהה לזו של העכבישים שהיו בבידוד חברתי. הממצא הזה הפתיע את החוקרים משתי סיבות: "ראשית, עכבישים בדרך כלל טורפים טרף חי ולא נבלות. שנית, וחשוב יותר, כפי שהראינו בעבודתנו הקודמת, עכבישים יכולים לסבול אחים חיים במשך שבועות, אך יאכלו אחים מתים תוך שעה ממותם".

החוקרים משערים כי אחים חיים שולחים זה לזה "אות חיים" באמצעות כימיקלים, שהם אחת הדרכים שבהן עכבישים מתקשרים. כעת החוקרים מתכננים לחקור את ההרכב של האות הזה, מה שעשוי לשפוך אור על מנגנוני התקשורת המורכבים בין עכבישים ועל ה"קוד האתי" המרתק של יצורים קניבליסטיים אלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...