פורים עבר ופסח בפתח – אבל צליל רעשנים עשוי לצוץ לפתע בקרבת רבים מאיתנו בתקופה הקרובה. מקורו של הצליל הזה הוא נחש האפעה – אחד מתשעת המינים היחידים של נחשים ארסיים החיים בישראל, הנפוץ בנגב, בבקעת הירדן, במדבר יהודה ובגלבוע. נעזרנו בקלוד כדי ללמוד מעט על הנחש המסוכן ומה שיש לדעת על מפגשים איתו.
האפעה החי בישראל מגיע מאורך של כ-20 ס"מ בצעירותו עד 80 ס"מ בבגרותו, וצבעו אופייני למדבר (אפור/צהוב/חום/אדמדם) עם נקודות בהירות מוקפות צלליות כהות. הוא פעיל במיוחד מהאביב ועד הסתיו, ונפוץ בעיקר באזורים סלעיים, אך עלול להסתובב גם באזורים מיושבים בחיפוש אחר מים וצל. הוא מסוגל לזנק קדימה למרחק של עד שני שלישים מאורך גופם ולהכיש במהירות גבוהה. הארס שלו עוצמתי למדי, ומסוגל לגרום לבני אדם דימום, שטפי דם, נמק וגם מוות.
הבשורה הטובה היא שכפי שציינו, האפעה נוטה להודיע על נוכחותו על ידי ביצוע פעולה שהעניקה לו את שמו האנגלי (rattlesnake): הוא מכשכש (rattle) בזנבו במהירות באופן שיוצר את הרעש דמוי הרעשן כאשר הוא מנסה להזהיר יצורים אחרים שלא להתקרב אליו.
עם זאת, הצליל האופייני של האפעה אינו תמיד מגיע לפני הכשה; לעתים, אם הם חשים מאוימים במיוחד, הם ידלגו על שלב האזהרה ישר לשלב ההכשה, ונחשים צעירים שטרם פיתחו את יכולת נענוע הזנב כבר מצוידים בארס החזק.
אם נתקלים בנחש אפעה, הגישה הטובה ביותר היא להתרחק, ולאפשר לו להסתובב ולמלא את תפקידו האקולוגי: אכילת מכרסמים, כולל כאלה שעלולים להעביר מחלות שונות. כדי להרחיק אותם מחצרות ובתים, מומלץ לגדר גינות באזורים מועדים בגדרות "סחף" בגובה מעל מטר וחצי המוטות בזווית מסוימת החוצה כדי למנוע מהנחשים לטפס עליהן. כמו כן, כדאי לשמור על חצרות מסודרות ולהימנע מהצטברות של שאריות במתקני האכלה לציפורים או בעלי חיים אחרים, כדי לא למשוך את הנחשים.
במקרה של הכשה, יש לקבע את חלק הגוף שהוכש, כדי להאט את פיזור הארס, להימנע מכל פעולה שתאיץ את הדופק ואת פיזור הארס דרך מחזור הדם, ולפנות במהירות האפשרית לטיפול רפואי של עירוי נוזלים והזרקת נסיוב נגד ארס האפעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)