מוזיקה לנפש: המדע המפתיע מאחורי השפעת המוזיקה

מוזיקה נחשבה לאורך ההיסטוריה ככלי להנאה ולהבעה אמנותית, אך לפי מחקרים מדעיים עכשוויים יש לה גם השפעה עמוקה ורב-ממדית על בריאות הגוף והנפש. מתתברר כי הצלילים שאנו שומעים יכולים לשנות לא רק את מצב הרוח, אלא גם את הביולוגיה שלנו. ביקשנו מ-Claude לעדכן אותנו בכל הסיבות ליהנות ממוזיקה בכל רגע אפשרי.

מחקרים מראים כי המוח מגיב למוזיקה באופן ייחודי בהשוואה לגירויים אחרים: כשאנחנו שומעים צלילים נעימים, המוח משחרר דופמין, אוקסיטוצין ואנדורפינים – אותם חומרים שמשתחררים גם בעת אכילת שוקולד או פעילות גופנית. מחקר מהפכני שנערך באוניברסיטת הרווארד הראה כי האזנה למוזיקה בקצב של 60 פעימות בדקה – קצב הקרוב לדופק במנוחה – גורמת להאטת קצב הלב ולירידה בלחץ הדם תוך דקות. התופעה מכונה 'התאמת קצב ביולוגית', משום שהגוף נוטה באופן טבעי להתיישר עם הקצב שהוא שומע.

בתחום הכאב הכרוני, תוצאות המחקרים מפתיעות במיוחד: חולים המאזינים למוזיקה שהם אוהבים למשך 30 דקות דיווחו על הפחתה של עד 21% בעוצמת הכאב – תוצאה דומה לזו של נטילת משכך כאבים בינוני. יותר מכך: האפקט אינו רק בדיווח של החולים – אלא גם במדידות ציטוקינים דלקתיים בדם שלהם.

תחום התרפיה במוזיקה מתרחב גם לטיפול במצבים נוירולוגיים. חולי פרקינסון שהאזינו למוזיקה בקצב מסוים שיפרו את יכולת ההליכה שלהם ב-35%. זאת משום שהקצב המוזיקלי מספק מעין 'פיגומים עצביים' שעוקפים את הנתיבים הפגועים במוח.

עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, פרוטוקולים מוזיקליים מותאמים אישית הראו שיפור של 40% ביכולת הריכוז – מעין 'אימון מוזיקלי' המותאם למאפיינים הקוגניטיביים של הילד.

מעבר ליתרונות הרפואיים, מוזיקה גם כמשפרת קוגניציה. מחקרים מראים שנגינה על כלי נגינה מעכבת את הידרדרות התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר ב-60%, משום שהיא מפעילה מוקדים רבים במוח בו-זמנית ומשאיר אותם חדים.

בעידן של טיפולים תרופתיים ופולשניים, מוזיקה מציעה גישה משלימה, לא פולשנית וכמעט נטולת תופעות לוואי. ייתכן אף שהיא ראויה לתואר ‘התרופה העתיקה ביותר’.