הסדרה המצליחה של HBO, "הלוטוס הלבן", משכה תשומת לב רבה לאחרונה - לא רק בזכות התוכן שלה, אלא גם בשל מדיניות השכר הייחודית שלה. כל השחקנים הקבועים בסדרה מקבלים תשלום זהה, ללא קשר לגודל התפקיד או למעמדם בתעשייה. כפי שדווח בפורבס, מדובר ב-40,000 דולר לפרק, או כ-320,000 דולר לעונה שלמה בת שמונה פרקים שצולמה במשך שישה חודשים בתאילנד. האם זו בשורה חיובית לתעשיית הבידור, או שמא יש כאן משהו מטריד שנעלם מהעין?
📊 המודל השוויוני: איך זה עובד?
שכר זהה לכולם
לפי דיווח ב-הוליווד ריפורטר, כל השחקנים הקבועים בסדרה מקבלים בדיוק אותו שכר. זה כולל שחקנים ותיקים ומוכרים כמו פרקר פוסי (ויקטוריה רטקליף) , ג'ייסון אייזקס (טימותי רטליף) וולטון גוגינס (ריק האצ'ט), יחד עם שחקנים חדשים יחסית כמו סם ניבולה (לוכלין רטקליף) או טיים ת'אפת'ימת'ונג (גייטוק).
"כולם מקבלים יחס שווה ב'לוטוס הלבן'," אמר המפיק דיוויד ברנרד, "הם מקבלים תשלום זהה, ואנחנו עושים קרדיט בסדר אלפביתי, כך שאתה מקבל אנשים שרוצים לעשות את הפרויקט מהסיבות הנכונות."
ללא משא ומתן
השכר אינו נתון למשא ומתן - אפילו וודי הרלסון, שהתעניין בתפקיד של ריק (שבסופו של דבר הלך לוולטון גוגינס), נדחה כאשר ניסה לשאת ולתת על שכר גבוה יותר, למרות שהעביר את המשא ומתן עד לדרגים הגבוהים ביותר. לפי מרדית' טאקר, מנהלת הקאסטינג של הסדרה, "השחקנים הקבועים שלנו עושים את זה כמעט בשכר מינימום" ו"כולם עוברים אודישן ל'לוטוס הלבן'", כפי שציינה השחקנית קארי קון בראיון.
🤔 האם זה באמת טוב?
היתרונות
- צמצום פערי שכר מגדריים
- יצירת אווירה שוויונית בצוות
- פשטות בניהול שכר
החסרונות
כפי שטוען אריק קיין במאמרו בפורבס, מבט ביקורתי על המודל מעלה שאלות משמעותיות:
- מי מרוויח באמת? - בעיקר HBO וחברת האם וורנר מדיה
- פגיעה בכוח המיקוח - שחקנים מאבדים את היכולת לנהל משא ומתן על שכרם
- התעלמות ממעמד וניסיון - האם הגיוני ששחקן ותיק יקבל אותו שכר כמו שחקן מתחיל?
קיין משווה זאת לתופעה המוכרת בעולם התוכן המקוון של "כתיבה למען חשיפה", כאשר כותבים צעירים משכנעים לעבוד ללא תשלום הולם בתמורה ל"חשיפה". הוא טוען: "אם משלמים לכולם כלום, זה שכר שווה, אבל אף אחד לא מרוויח מזה."
📈 השוואה למודלים אחרים
במאמרו, קיין מזכיר את המקרה של סדרת "Shameless", שם התנהל מאבק על פערי השכר בין אמי רוסום לוויליאם ה. מייסי, שהסתיים בהשוואת שכרה לשלו - אך רק לאחר שהוכיחה את ערכה לסדרה לאורך מספר עונות.
לפי דו"ח השכר של SAG-AFTRA, ברוב ההפקות בהוליווד קיימים פערי שכר משמעותיים בין שחקנים בהתאם למעמדם, ניסיונם, והערך שהם מביאים להפקה.
🔍 השורה התחתונה
בעוד ששוויון שכר נשמע חיובי, המודל של "הלוטוס הלבן" מעלה שאלות על האיזון הנכון בין שוויון לבין הכרה בערך אינדיבידואלי. עולה החשש, כפי שמסכם קיין, ש"מודל זה נשמע כמו מתנה אמיתית לאולפנים ועסקה גרועה לשחקנים בטווח הארוך."
קיין מדגיש: "אני לא מאשים את הרלסון על שניסה להשיג עסקה טובה יותר עבורו. אני לא רוצה שהוליווד תאמץ את המודל הזה." השאלה נותרת פתוחה - האם שוויון מוחלט הוא המטרה, או שמא שוויון הזדמנויות והכרה בערך אמיתי?
המקורות אשר שימשו בהכנת הכתבה נמצאו בסיוע Cluade.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו