בשנים האחרונות גדל כאן הדור הראשון אי פעם של ילדים שלרבים מהם היו חשבונות ברשתות החברתיות, או לפחות נוכחות בולטת מאוד בחשבונות של הוריהם ברשתות הללו, עוד לפני שהיו בוגרים מספיק להבין זאת, ובמקרים מסוימים אף לפני הלידה, מהודעת ההיריון ברשתות החברתיות. עד גיל 13, ההורה הממוצע משתף כ-1,300 תמונות ופרטי מידע על ילדיו ברשת, תופעה שזכתה למילה משלה: sharenting, משחק מילים באנגלית בין "שיתוף" ל"הורות".
מה המחיר של התיעוד הבלתי פוסק הזה? מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן מצא כי 63% מהילדים בגילאי 10-16 חשים אי-נוחות מהתוכן שהוריהם שיתפו עליהם ללא הסכמתם. אמנם, מדובר בגילאים שבהם רוב הילדים חשים אי-נוחות אפילו מעצם העובדה שהחברים רואים אותם עם הוריהם, אבל עדיין, מדובר במצב שרצוי להימנע ממנו. מעבר לחששות פרטיות, ישנן השלכות פסיכולוגיות ארוכות טווח, כולל תחושת אובדן שליטה וזהות מקוונת שנכפתה עליהם.
סיכונים בטיחותיים אינם פחות מדאיגים. מומחי אבטחת סייבר מזהירים שמידע שנחשף ברשתות החברתיות – כמו תאריכי לידה, שמות בתי ספר ותחביבים – יכול לשמש לגניבת זהות. מחקר של האיחוד האירופי מעריך שעד 2030, שני שלישים ממקרי גניבת הזהות של קטינים יתחילו ממידע שלא הם, אלא הוריהם שיתפו אודותם ברשת.
ההשלכות המשפטיות מתחילות להתגבש. בשנים האחרונות אירעו מקרים ראשונים של ילדים שבגרו ותבעו את הוריהם על פגיעה בפרטיות. באיטליה, חוק חדש מחייב הורים לקבל הסכמת ילדיהם לפני שיתוף תמונותיהם, ובצרפת ילדים יכולים לתבוע את הוריהם על הפרת פרטיותם.
הורים רבים מתחילים לאמץ גישות מודעות יותר, כמו הימנעות משיתוף תמונות שצולמו בנסיבות פרטיות או מידע אינטימי ובקשת אישור מהילדים הגדולים יותר לפני שיתוף תמונות שלהם. במקביל, הורים רבים מתחילים ללמד את ילדיהם מגיל צעיר על חשיבות הפרטיות המקוונת, ובתי ספר מתחילים לשלב חינוך לאוריינות דיגיטלית להורים, כדי להעלות את המודעות לצורך לאזן בין הרצון לשתף לבין הזכות לפרטיות של ילדיהם.
לדברי המומחים, זהו איזון עדין; ההורות בעידן הדיגיטלי מחייבת אותנו להיות שומרי הסף של הפרטיות של ילדינו, עד שהם יוכלו לעשות זאת בעצמם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו