השקדיה פורחת, אבל לא ביחד: למה עצים לא פורחים בו-זמנית?

אביב הגיע, פסח עוד רגע בא והעין הבלתי-מיומנת עשויה להיות תחת הרושם שכל העצים סביבנו פורחים לפתע – - בדיוק כמו שבאוקטובר-נוב מבר הם החלו להשיל את עליהם בן-לילה. אולם, מחקר שנערך בפינלנד חושף כי מדובר בפרי דמיונינו – למעשה, ישנם הבדלים משמעותיים בתזמון התפתחות העלים בין עצים, אפילו מאותו המין ואפילו באותה שדרה. נעזרנו ב-Claude ללמוד על הגילוי הזה.

חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי והמכון הגיאו-מרחבי הפיני הקימו ניסוי ארוך-טווח עם תחנת סריקת לייזר קבועה בתחנת המחקר SMEAR II בהוּטייֵלֶה שבדרום פינלנד. הסורק משתמש באור לייזר ליצירת מודלים תלת-ממדיים מדויקים ברמת הסנטימטר של עצים בודדים, מה שמאפשר למדענים לעקוב אחר צמיחה ושינויים מבניים בפירוט חסר תקדים.

"סדרות זמן של סריקות לייזר מאפשרות לנו לצפות בשינויים בעצים לאורך זמן מבלי להתערב בצמיחתם הטבעית", מסבירה ד"ר מריאנה קמפוס מהסקר הלאומי של פינלנד. "לראשונה, יכולנו למדוד במדויק הבדלים ברמת היום בפנולוגיה של עצים באופן אוטומטי". פרופ' אנה לינטונן מאוניברסיטת הלסינקי, מוסיפה כי "מחקר זה מדגיש כיצד עצים בודדים נבדלים בתזמון ובמשך תקופת הצמיחה שלהם בשל סביבת הצמיחה המקומית, אפילו באזור יער קטן והומוגני יחסית".

המחקר, שפורסם בכתב העת Agricultural and Forest Meteorology בנובמבר, התמקד בעצי ליבנה כסופה (Silver birch) וגילה כי עושר המינים והתחרות על אור בסביבה המיידית השפיעו על תזמון התפרצות העלים באביב, בעוד שזמינות המים עיצבה את תזמון נשירת העלים בסתיו. בנוסף, תזמון הצמיחה הוכח כקריטי; למשל, התפרצות עלים מוקדמת קושרה לגידול מוגבר בשטח הנוף בהמשך העונה. אחד הממצאים המפתיעים היה שהיה הבדל של עד 12 ימים בזמן שבו התרחשה נשירת העלים בעצים השונים שנצפו, למרות שהם נמצאים באותו אזור יער.

המחקר נותן הסבר מעמיק יותר לסיבות שבגללן לא כל העצים מתפתחים באותו הקצב. גורמים מקומיים כמו תחרות על משאבים, זמינות מים ותנאי אור משפיעים באופן משמעותי על התזמון של שלבי ההתפתחות השונים של העץ. שיטות המדידה המתקדמות שפותחו במחקר מאפשרות לראשונה מדידות תכופות ומפורטות של פנולוגיית עצים בודדים לאורך שטח יער, דבר שהיה כמעט בלתי אפשרי עד כה.

הבנה מעמיקה יותר של תהליכים אלה הופכת קריטית יותר עם התגברות אירועי קיצון אקלימיים, המשפיעים יותר ויותר על צמיחת עצים ופנולוגיה. הניסוי בהוטיילה ממשיך לצד מדידות ארוכות טווח אחרות בתחנת SMEAR II, ותורם להבנה רחבה יותר של אינטראקציות יער-אטמוספירה.