"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אשראי לחיים: זה מה שקורה כשמגדילים לכם את המסגרת
לא חשוב אם המסגרת שלכם היא 1,000 שקל, 2,000 שקל או 20,000 שקל – הרגלי הקניות שלכם לא משתנים, כך גילו חוקרים שבדקו איך אנחנו מבזבזים כסף
מגהצים בלי חשבון, ובלי קשר למסגרת. צילום: Getty Images

אשראי לחיים: זה מה שקורה כשמגדילים לכם את המסגרת

לא חשוב אם המסגרת שלכם היא 1,000 שקל, 2,000 שקל או 20,000 שקל – הרגלי הקניות שלכם לא משתנים, כך גילו חוקרים שבדקו איך אנחנו מבזבזים כסף

פידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדש מאוניברסיטת מערב וירג'יניה מגלה תופעה מפתיעה ומצערת למדי: הרגלי השימוש בכרטיסי אשראי נוטים להישאר יציבים באופן מפתיע לאורך עשרות שנים, ללא קשר לרמת ההכנסה ומסגרת האשראי של המשתמשים. השתמשנו ב-Claude כדי להגדיל מסגרת – או לפחות מודעות.

החוקר סקוט שוּ, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מערב וירג'יניה, מצא חלוקה ברורה בין שתי קבוצות של מחזיקי כרטיסי אשראי בארה"ב: מבין כ-80% מהאמריקאים המחזיקים בכרטיס אשראי, כמחצית משתמשים בכרטיסים לביצוע רכישות שוטפות ומשלמים את החוב במלואו מדי חודש ללא ריבית; המחצית השנייה משתמשת בכרטיסים למימון רכישות לאורך זמן, ומגלגלת יתרות אשראי, לעתים קרובות למשך שנים רבות, תוך תשלום ריבית ממוצעת של כ-15% בין השנים 2001-2019, ולאחרונה כ-22%.

הממצא המפתיע במחקר הוא שבשתי הקבוצות, כאשר מסגרת האשראי עלתה או ירדה, היקף החוב בכרטיס האשראי עלה או ירד במקביל. מה שמדהים עוד יותר הוא שאחוז הניצול של מסגרת האשראי נשאר יציב לאורך זמן – מי שניצל כ-40% ממסגרת האשראי שלו בשנת 2004, סביר להניח שעדיין ניצל כ-40% בשנת 2019, גם אם הכנסתו ומסגרת האשראי שלו עלו בינתיים.

"שתי הקבוצות מציגות דפוסים יציבים של שימוש בכרטיס אשראי – אך מסיבות שונות לחלוטין", מסביר שו. עבור מחזיקי כרטיסים המשלמים את החוב במלואו, ההוצאות קשורות יותר להכנסה השוטפת. כאשר הכנסתם עולה, גם ההוצאות והשימוש בכרטיס האשראי עולים, וכך גם מסגרת האשראי. לעומת זאת, עבור מחזיקי כרטיסים המגלגלים חובות, האשראי הזמין משמש כחוצץ נגד זעזועים עתידיים. כאשר האשראי שלהם גדל, נראה שהם תופשים את עצמם כעשירים יותר, ולכן מוציאים יותר, מה שמגדיל את החוב שלהם. בכל פעם שהאשראי שלהם עולה, גם החוב שלהם עולה.

המחקר מדגיש את העובדה שמסגרות אשראי גדלות במהירות בתחילת החיים הבוגרים – כ-400% בין הגילאים 20 ל-30 – וממשיכות לעלות לאחר גיל 30, אם כי בקצב איטי יותר. למרות זאת, אחוז ניצול האשראי נשאר יציב באופן מפתיע לאורך זמן, ומתחיל לרדת באיטיות רק סביב גיל 50. הממצאים הללו מלמדים על כוחם של הרגלים כלכליים ועל הקושי לשנות דפוסי הוצאה והתנהגות פיננסית לאורך החיים, גם כאשר הנסיבות הכלכליות משתנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...