"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלוטוס השקרן: הסצינה הסופר-מטעה מ"הלוטוס הלבן"

אם אתם צופים ב"לוטוס הלבן", אולי שמתם לב לסצינה מסוימת בפרק 3 בעונה השלישית שנראית מעט מוזרה. הבינה המלאכותית מסבירה לנו את כל הסיבות שהיא באמת לא הגיונית. **זהירות, ספוילרים לפרקים 3x03 ו-3x04!**

,עודכן
0השמעה
צ'לסי וריק, מתוך עונה 3 של "הלוטוס הלבן". צילום: יחצ

העונה השלישית של "הלוטוס הלבן" בשיאה, ורגע לפני שאנחנו מגלים מי יורה במי ולמה, אולי כדאי לעצור לרגע ולנתח את אחת הסצינות ההזויות ביותר של העונה – אפילו בסטנדרטים של הסדרה ההזויה. אנחנו מדברים, כמובן, על הסצינה מפרק 3, שבה ריק (וולטון גוגינס) משחרר את נחש הקוברה שמכיש את בת זוגו, צ’לסי (איימי לוּ ווד).

עבור מי שלא צופה בסדרה, נתאר את הסצינה בקצרה: ריק, שעישן קנאביס מספר דקות קודם לכן, נכנס למעין חנות/ביבר שבו מוצגים נחשים באקווריומים, ומאלם נחשים מתפאר ביכולתו לשלוט בהם. ריק מרחם על היצורים המסוכנים, עוזב באמצע ההופעה ומשחרר את כל הנחשים מכלוביהם בחנות. אחד מאותם נחשים הוא קוברה, שנראית שקטה מאוד בזמן שריק פותח את הכלוב שלה ודוחף אותה החוצה – אך אז בוחרת לתקוף מאחור את בת זוגו, שיצאה מההופעה מעט אחריו. הנחש מכיש אותה בקרסול, והוא מובהלת לבית חולים ומשוחררת כעבור זמן קצר.

כל זה גרם לנו לתהות עד כמה ריאלית כל ההתרחשות הזו – אז רצנו לשאול את Claude האם תרחיש כזה אפשרי.

התנהגות הקוברה במציאות

קוברות הן נחשים ארסיים, הידועים בתנוחת האיום הייחודית שלהם – הרמת החלק הקדמי של גופם והרחבת צווארם ליצירת מעין "ברדס". בניגוד למוצג בסצנה, התנהגות טבעית של קוברות כוללת מספר מאפיינים חשובים:

1. תגובה להפרעה:קוברות בדרך כלל אינן נשארות דוממות כאשר מתקרבים אליהן. במקום זאת, הן נוטות להציג התנהגות איום – הרמת החלק הקדמי של גופן, הרחבת ה"ברדס" והשמעת שריקות או נשיפות.

2. הימנעות מעימות:למרות דימוין המאיים, קוברות בטבע מעדיפות להימנע מעימות ולהסתלק אם ניתנת להן האפשרות. הן בדרך כלל תוקפות רק כאשר הן מרגישות מאוימות ואין להן דרך מילוט.

3. בחירת מטרה:בסצנה המתוארת, הנחש תקף את צ’לסי, שעמדה יחסית רחוק ממנו, בעוד ריק, שהוציא אותו מהכלוב, נותר ללא פגע. במציאות, נחשים נוטים לתקוף את האיום המיידי ביותר, שבמקרה זה היה כנראה ריק.

4. מהירות התגובה:קוברות ידועות בתגובתן המהירה. העובדה שהנחש המתין ונשאר דומם לפני שתקף אינה טיפוסית להתנהגות טבעית של קוברות.

הטיפול בהכשת קוברה

הטיפול בהכשת קוברה ב"לוטוס הלבן" גם הוא אינו משקף את המציאות הרפואית:

1. חומרת ההכשה:הכשת קוברה היא מקרה חירום רפואי חמור. ארס של קוברות מכיל נוירוטוקסינים (רעלנים מוחיים) המשפיעים על מערכת העצבים ועלולים לגרום לשיתוק, קשיי נשימה ואף מוות אם אינם מטופלים כראוי.

2. זמן הטיפול:הטיפול בהכשת קוברה דורש בדרך כלל אשפוז ממושך של בין 24 שעות למספר ימים, ולא שעה בודדת. המטופל זקוק למעקב רפואי מתמשך להערכת התגובה לנסיוב נגד ארס (אנטי-ונום) ולטיפול בסיבוכים אפשריים.

3. זמינות הנסיוב:טיפול אפקטיבי בהכשת קוברה דורש מתן נסיוב ספציפי המתאים לסוג הקוברה. לא כל בתי החולים מחזיקים במלאי של נסיובים לכל סוגי הנחשים הארסיים – במיוחד אלו שאינם מקומיים (אם כי, במקרה של הסצינה מ”הלוטוס הלבן”, דווקא מדובר בנחש מקומי שהמאלף מדגיש מראש שבתי החולים באזור ערוכים לטיפול בהכשות שלו).

4. סיבוכים:גם עם טיפול מיטבי, הכשת קוברה עלולה לגרום לנזק עצבי ממושך, נמק באזור ההכשה, בעיות נשימה, אי-ספיקת כליות ובעיות רפואיות נוספות. העובדה שצ’לסי ממשיכה להסתובב (ולהשתובב) לאחר ההכשה מאוד לא סבירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר