"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מוח אמיץ: איך להתגבר על פחדים כמו מקצוענים​

חוקרים גילו כיצד המוח שלנו לומד להתגבר על תגובות פחד אינסטינקטיביות, ואיך זה יכול לעזור לנו להתמודד עם הפחדים היומיומיים שלנו

,עודכן
0השמעה
המחשה של המוח האנושי מבינה מלאכתותית. צילום: Midjourney

פחד הוא תגובה טבעית ומצילת חיים במצבים מסוימים, אך לעיתים הוא עלול להיות מוגזם או בלתי מתאים.מחקר חדש חושף כיצד המוח שלנו מסוגל ללמוד לדכא תגובות פחד אינסטינקטיביות באמצעות מנגנונים עצביים ספציפיים.

החוקרים שהובאו לנו על ידי ChatGPT, התמקדו באזורי הראייה הגבוהים במוח, המכונים plHVAs, וגילו שהם ממלאים תפקיד מרכזי בלמידת דיכוי תגובות בריחה מאיומים חזותיים מולדים.באמצעות מסלול עצבי המוביל לגרעין הגניקולטי הצידי הגחוני (vLGN), אזורים אלו משפיעים על התנהגויות פחד.

מעניין לציין, לאחר תהליך הלמידה, ה-plHVAs כבר אינם נחוצים; במקום זאת, ההתנהגות הנלמדת מתבססת על שינויים בתוך אוכלוסיות ה-vLGN, המפעילות שליטה מעכבת על תגובות הבריחה.במהלך הלמידה, נוירונים ב-vLGN המתקשרים עם plHVAs מגבירים את תגובתם לאיומים חזותיים באמצעות דיכוי ארוך טווח של הקלטים המעכבים שלהם, בתיווך אנדוקנבינואידים.

ממצאים אלו מספקים הבנה מעמיקה של המנגנונים העצביים, התאיתיים והסינפטיים המעורבים בלמידה לדיכוי תגובות פחד.הבנה זו עשויה לסייע בפיתוח גישות טיפוליות חדשות להפרעות הקשורות לפחד וחרדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר