"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שומר לנו על החיים: התגלית שמטלטלת את עולם המדע

חוקרים גילו ששמרים – כן, אותם יצורים חד-תאיים שמרימים לנו את הבצק – יכולים לספק תובנות חדשות על הארכת חיים ומניעת הזדקנות. איך זה עובד, ומה זה אומר על העתיד של הרפואה והביולוגיה האנושית?

,עודכן
0השמעה
שבלול שמרים שוקולד. צילום: ליאת נעמי שירית

שמרים: יותר מבירה ולחם

כשחושבים על שמרים, לרוב עולה בראש מאפה טרי או כוס בירה קרה. אבל מחקרים חדשים מגלים שהאורגניזמים הזעירים הללו הם לא רק מרכיב קולינרי – הם עשויים להיות המפתח להארכת חיים ואפילו למניעת מחלות ניווניות.

מזיגת בירה מפחית לכוס,צילום: Getty Images

איך שמרים קשורים לאריכות ימים?

מדענים משתמשים בשמרים ככלי מחקרי כבר שנים רבות, מאחר והם חולקים מנגנונים ביולוגיים דומים להפליא לתאי אדם. באחד המחקרים שפורסמו ב-Nature Communications, נמצא כי ניתן להאט את קצב ההזדקנות של שמרים על ידי שינוי המטבוליזם שלהם.

חוקרים גילו כי כאשר השמרים מצויים בתנאי חוסר תזונתי – מצב שגורם להם להשתמש באנרגיה באופן יעיל יותר – הם חיים זמן רב יותר. למעשה, דפוסי ההישרדות שלהם מזכירים את מה שקורה בבני אדם שנוקטים בדיאטות כמו צומות לסירוגין או תזונה דלת קלוריות, שידועות כמועילות להארכת חיים.

מנגנון ההגנה של השמרים – ומה זה אומר עלינו?

מסתבר שלשמרים יש מערכת "ניקיון פנימי" שמגנה עליהם מנזקי הזמן. הם מפרקים וממחזרים מרכיבים ישנים בתא, תהליך שנקראאוטופאגיה(Autophagy), המסייע בהגנה על הגוף מפני מחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

החדשות הטובות? מנגנון זה קיים גם אצל בני אדם, ורופאים וחוקרים כבר עובדים על שיטות לגרות אותו באופן מלאכותי, באמצעות תזונה, תרופות ואפילו טכנולוגיות גנטיות מתקדמות.

האם נוכל לנצל את השמרים כדי לחיות יותר?

כיום, מחקרים על שמרים מסייעים בפיתוח תרופות נגד מחלות ניווניות ומאפשרים הבנה מעמיקה יותר של תהליכי הזדקנות. לדוגמה, חוקרים בוחנים כיצד ניתן לגרום לתאים אנושיים לאמץ את אותן אסטרטגיות של השמרים כדי לשמור על עצמם צעירים ובריאים.

בנוסף, מדענים חוקרים כיצד תרופות מסוימות, כמו רפמיצין (Rapamycin) – תרופה המדכאת את המערכת החיסונית אך גם מאריכה חיים בניסויים על חיות – עשויות לעבוד גם על בני אדם על בסיס התובנות שנאספו מהשמרים.

אז מה העתיד צופן לנו?

ChatGPT מציין כי אם המדע ימשיך להתקדם בקצב הזה, ייתכן שבעתיד נוכל להאריך את חיינו באופן משמעותי. מחקר על אורגניזמים פשוטים כמו שמרים עשוי להוביל לפריצות דרך ברפואה, החל מעיכוב מחלות ועד לשיפור איכות החיים בגיל מבוגר.

ובינתיים? אולי כדאי להסתכל אחרת על הלחם הבא שתאפו. אחרי הכול, שמרים הם לא רק מרכיב במטבח – הם עשויים להיות הסוד לחיים ארוכים ובריאים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר