"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בולען בתל אביב – הכביש נפתח, אבל לא בכוונה!
איך נוצרים בולענים באמצע העיר, למה תל אביב ממשיכה לקרוס, ומה אפשר לעשות כדי למנוע את הבולען הבא? כל מה שצריך לדעת על החורים שמטריפים את הכבישים
בולען ברחוב אבן גבירול. צילום: דוברות המשטרה

בולען בתל אביב – הכביש נפתח, אבל לא בכוונה!

איך נוצרים בולענים באמצע העיר, למה תל אביב ממשיכה לקרוס, ומה אפשר לעשות כדי למנוע את הבולען הבא? כל מה שצריך לדעת על החורים שמטריפים את הכבישים

רותם שבירומערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בולענים, אותם חורים מסתוריים הנפערים לפתע בכבישים, הפכו למטרד לא קטן בתל אביב. רק אתמול (8 בפברואר 2025) נפער בולען בצומת הרחובות אבן גבירול-קפלן, מה שגרם לחסימות תנועה משמעותיות במרכז העיר. מקרים דומים התרחשו בעבר, כמו הבולען שנפער באותו אזור לפני כשנתיים.

אז איך בעצם נוצרים הבולענים הללו?

בולען הוא שקע הנפער באופן פתאומי בקרקע. היווצרות בולענים יכולה להתרחש באופן טבעי או כתוצאה מפעילות אנושית. באזורים עירוניים, כמו תל אביב, עבודות בנייה ותשתית, במיוחד כאלה הכוללות חפירות עמוקות, עלולות לשנות את יציבות הקרקע. שינויים אלו יכולים לגרום לזרימת מים בלתי מבוקרת, שסוחפת את הקרקע התת-קרקעית ויוצרת חללים. כאשר שכבת הקרקע העליונה אינה נתמכת עוד, היא קורסת פנימה, ונוצר בולען.

במקרים אחרים, דליפות מצינורות מים או ביוב עלולות לגרום לשחיקת הקרקע התת-קרקעית, מה שמוביל לקריסת הכביש מעל. כך קרה, למשל, בבולען שנפער ברחוב הרברט סמואל בתל אביב לפני כשלוש שנים, שם דליפת ביוב הייתה הגורם.

ומה לגבי הבולענים המפורסמים של ים המלח?

באזור ים המלח, ירידת מפלס המים גורמת לזרימת מי תהום מתוקים לאזור, הממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית. ההמסה יוצרת חללים, וכאשר הקרקע מעליהם קורסת, נוצר בולען.

אז מה עושים?

כדי להתמודד עם התופעה, יש צורך בניטור מתמיד של תשתיות המים והביוב, במיוחד באזורים שבהם מתבצעות עבודות בנייה נרחבות. כמו כן, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לאיתור חללים תת-קרקעיים יכול לסייע במניעת היווצרות בולענים נוספים.

בסופו של דבר, הבולענים מזכירים לנו את החשיבות של תכנון עירוני קפדני ותחזוקה שוטפת של התשתיות, כדי שנוכל להמשיך לנסוע בבטחה ברחובות העיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...