"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא ב(י)טוח: איך הטיקטוק גילה לצעירים על חוב בביטוח לאומי?

איך טרנד ויראלי בטיקטוק הפך את הביטוח הלאומי לנושא הכי מדובר בקרב צעירים? מדריך למציאות חדשה שבה הרשת החברתית מובילה למודעות כלכלית – ולא רק לריקודים

,עודכן
0השמעה
המוסד לביטוח לאומי. צילום: אורן בן חקון

כשמדברים על טיקטוק, חושבים לרוב על ריקודים, מתיחות ואפקטים מגניבים. אבל בחודשים האחרונים, הרשת החברתית הפכה גם לכלי חינוכי בתחום הכלכלה האישית. הטרנד הוויראלי של "בדוק את החוב שלך בביטוח לאומי" הציף את האפליקציה, ואלפי צעירים נדהמו לגלות חובות שהם בכלל לא ידעו על קיומם.

איך הכול התחיל?

סרטון אחד פשוט, שבו משתמש טיקטוק ישראלי מראה את תגובתו ההמומה לאחר שגילה חוב של אלפי שקלים בביטוח לאומי, הפך לוויראלי וצבר מאות אלפי צפיות. בסרטון הוא משתף את החוויה האישית שלו וקורא לאחרים לבדוק את המצב האישי שלהם באתר הביטוח הלאומי. תוך ימים, סרטונים דומים התחילו להציף את הפיד, וחלקם שילבו הומור, תחושות תסכול ולעיתים גם עצות מועילות.

מה הוביל למודעות הפתאומית?

רבים מהצעירים, בעיקר כאלה שהחלו לעבוד או עברו בין עבודות, לא היו מודעים לחובה שלהם להירשם ולשלם לביטוח הלאומי. "חשבתי שהמעסיק שלי מטפל בזה," סיפרה אחת המשתמשות בטיקטוק. אחרים גילו חובות שנצברו עקב עדכונים לא נכונים בפרטים האישיים או אי-מעקב שוטף אחר החשבון שלהם.

המחשה על איך הטיקטוק עוזר לנו לשמור על הכסף שלנו,צילום: -

תגובות ברשת ובקרב הציבור

התגובות לטרנד היו מגוונות:

  • חלק התחברו להומור: סרטונים שבהם משתמשים מציגים את "שיחת ההסבר לביטוח לאומי" דרך חיקויים משעשעים.
  • אחרים הביעו דאגה: "איך אפשר לדעת על חובות אם אף אחד לא מודיע לנו?" תהו משתמשים רבים.
  • ולא מעט מצאו את עצמם לומדים: "מעולם לא חשבתי שאבדוק את החשבון שלי, אבל בזכות הסרטונים הבנתי שזה חשוב."

האם יש פתרון?

בעקבות המודעות שיצר הטיקטוק, ביטוח לאומי פרסם הנחיות חדשות לציבור הצעירים. בין ההמלצות:

  1. עדכון פרטים אישיים– ודאו שהמייל והטלפון שלכם מעודכנים במערכת.
  2. מעקב שוטף באתר– היכנסו לאזור האישי באופן קבוע כדי לבדוק אם יש חובות או טעויות.
  3. בקשות להקלות– במקרים של חובות גדולים, אפשר להגיש בקשה להקלה או פריסת תשלומים.

השפעה רחבה יותר

מעבר לחשיפת חובות, הטרנד בטיקטוק העלה למודעות את החשיבות של ניהול כלכלי נכון גם בגיל צעיר. "הסרטונים גרמו לי לבדוק לא רק את הביטוח הלאומי אלא גם את החסכונות הפנסיוניים שלי," שיתף צעיר נוסף.

סיכום: מה למדנו מהטיקטוק?

הרשת החברתית, שבעבר נתפסה כמעוז של בידור קליל, הוכיחה שוב שהיא כלי חזק לשינוי חברתי. הטיקטוק לא רק חשף את הדור הצעיר למידע קריטי על ביטוח לאומי, אלא גם הפך את הנושא לפחות מאיים ויותר נגיש – כל זאת עם קצת הומור והרבה מודעות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר