"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הטלוויזיה יודעת משהו שאנחנו לא? סדרות שחזו את העתיד לפני שזה היה מגניב
מהסימפסונים ועד בלאק מירור: איך קרה שסדרות טלוויזיה הצליחו לדמיין את המציאות שלנו, לעיתים בדייקנות מטרידה?
אדם צופה בסדרת טלוויזיה. צילום: נוצר על ידי בינה מלאכותית- Midjourney

הטלוויזיה יודעת משהו שאנחנו לא? סדרות שחזו את העתיד לפני שזה היה מגניב

מהסימפסונים ועד בלאק מירור: איך קרה שסדרות טלוויזיה הצליחו לדמיין את המציאות שלנו, לעיתים בדייקנות מטרידה?

רותם שבירומערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

עולם הטלוויזיה הוא לא רק מקום לברוח אליו מהמציאות, אלא גם במקרים רבים מראה שמשקפת את מה שעוד לא קרה. סדרות רבות לאורך השנים לא רק הצליחו לשעשע אותנו, אלא גם ניבאו אירועים, טכנולוגיות ותופעות חברתיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו.

הסימפסונים: לא רק צהובים, גם נביאים

כשמדברים על סדרות שחזו את העתיד, "משפחת סימפסון" עולה מיד לראש. הסדרה האייקונית הצליחה לנבא אירועים כמו בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות, פריצת חיידק דמוי-קורונה, ואפילו את רכישת טוויטר על ידי אילון מאסק. איך הם עושים את זה? היוצרים עצמם טוענים שזה שילוב של הומור, ניתוח חברתי, וקצת מזל.

משפחת סימפסון

בלאק מירור: המראה השחורה של האנושות

"בלאק מירור" היא אולי הדוגמה המושלמת לכך שטלוויזיה יכולה להיות כלי לחיזוי העתיד. הסדרה הבריטית הציגה טכנולוגיות שנראו בזמנו בדיוניות לחלוטין, כמו כלי רכב אוטונומיים, בינה מלאכותית מתקדמת, ושימוש ברשתות חברתיות להערכת אנשים. כעת, בעידן שבו כולנו מחוברים למסכים באופן תמידי, חלק מהפרקים נראים כמו תיעוד של ההווה, לא של העתיד.

כרזה של בלאק מירור

מסע בין כוכבים: מסטארטרק לסמארטפון

לפני שהטלפונים החכמים הפכו לחלק מהחיים שלנו, אנשי צוות האנטרפרייז כבר השתמשו במכשירים ניידים דמויי סמארטפון בסדרה "מסע בין כוכבים". בנוסף, הקונספט של "הולודק" - חדר מציאות מדומה - הפך בשנים האחרונות למציאות טכנולוגית בזכות פיתוחים בתחום ה-VR. האם היוצרים של הסדרה ידעו משהו שאנחנו לא? או שהם פשוט היו חזון יוצא דופן?

מסע בין כוכבים

האם זה ניבוי או השראה?

אחת השאלות המרכזיות היא האם סדרות טלוויזיה באמת "חוזות" את העתיד, או שהן פשוט משפיעות עליו? כשקהל צופה ברעיון בדיוני ומתרגש ממנו, הוא יכול להוות השראה למהנדסים, חוקרים ומעצבים להפוך אותו למציאות. כך, למשל, רעיונות מסדרות כמו "דוקטור הו" ו"מראה שחורה" הפכו לנקודות התחלה לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים.

הפחד מהעתיד המנובא

אבל לא כל התחזיות חיוביות. פעמים רבות, סדרות מתריעות על סכנות עתידיות. "בלאק מירור" לדוגמה, מדגישה את הצד האפל של הטכנולוגיה וההתמכרות הדיגיטלית. פרקים כמו "Nosedive", העוסק בעולם שבו אנשים מדרגים זה את זה ברשתות חברתיות, נראים רלוונטיים מתמיד בעולם שבו השפעת המדיה החברתית הולכת וגדלה.

לסיכום

סדרות הטלוויזיה מוכיחות שאומנות יכולה לא רק לשקף את המציאות, אלא גם לחזות אותה, לעיתים בדרכים מפתיעות. האם אנחנו צופים בעתיד שלנו כשאנחנו יושבים מול המסך? אולי. מה שבטוח, זה מרתק לחשוב על מה שעדיין לא ראינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...