"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
גילוי היסטורי: אוצרות המלוכה האבודים נמצאו בקתדרלת וילנה
לאחר 90 שנות חיפוש: נחשפו כתרי הקבורה של מלכי פולין וליטא מהמאה ה-16
כתר בדולח. צילום: Freepik

גילוי היסטורי: אוצרות המלוכה האבודים נמצאו בקתדרלת וילנה

לאחר 90 שנות חיפוש: נחשפו כתרי הקבורה של מלכי פולין וליטא מהמאה ה-16

,עודכן
0השמעה
[object Object]

במבצע דרמטי שהסתיים ב-16 בדצמבר, התגלה מחבוא סודי בקתדרלת וילנה המכיל אוצרות מלכותיים שהוסתרו מפני הנאצים בתחילת מלחמת העולם השנייה. המציאה ההיסטורית כוללת שלושה כתרי קבורה השייכים למלך אלכסנדר יגלון, אמו אליזבת הבסבורג, וברברה רדזיוויל.

האוצרות, שהוחבאו מאחורי קיר סודי בשנת 1939, כוללים פריטים נדירים מהמאה ה-16: שלוש שרשראות מלכותיות, מדליון, ארבע טבעות, שלושה לוחות ארון קבורה, שרביט וכדור מלכותי. בנוסף, התגלו שישה לוחות כסף המעטרים את קפלת סנט קזימיר, לצד מנחות נדר, עגילים וצלבים.

הארכיבישוף גינטרס גרושאס הדגיש את חשיבותם ההיסטורית של הממצאים: "כתרי הקבורה הם אוצרות שלא יסולאו בפז, המסמלים את המסורת הארוכה של המדינה הליטאית ומעמדה של וילנה כבירה". הוא ציין כי הכתרים נוצקו במיוחד עבור כל שליט לאחר מותו.

סיפור הגילוי מתחיל בשנת 1931, כאשר במהלך עבודות תיקון לאחר שיטפון, התגלתה קריפטה ובה שרידיהם של בני המשפחה המלכותית. עם פרוץ המלחמה, הוחלט להסתיר את האוצרות מחשש לביזה. מאז, נמשכו החיפושים במשך עשורים, כולל מאמצים משותפים של פולין וליטא שכללו שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"ם חודר קרקע והדמיה תרמית.

וידאס דולינסקס, מנהל המוזיאון הלאומי של הדוכסות הגדולה של ליטא, ציין כי חלק מהפריטים, במיוחד הטבעות, ייתכן שהיו בשימוש השליטים בחייהם. כעת, כל הפריטים יעברו תהליך שיקום מקיף לקראת הצגתם לציבור הרחב, במה שמתואר בתקשורת הפולנית כ"סנסציה" היסטורית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו