"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
החיים במים מתוקים בסכנה: רבע מהמינים עלולים להיכחד
מחקר חדש חושף מציאות עגומה: זיהום, סכרים ומינים פולשים מאיימים על 24% ממיני החי במים מתוקים בעולם
המחשה של דגים במים מתוקים. צילום: Midjourney

החיים במים מתוקים בסכנה: רבע מהמינים עלולים להיכחד

מחקר חדש חושף מציאות עגומה: זיהום, סכרים ומינים פולשים מאיימים על 24% ממיני החי במים מתוקים בעולם

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

חיים במים מתוקים מהווים את אחד ממקורות החיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ. אך מחקר חדש, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature, מגלה כי כמעט רבע מהמינים החיים באגמים, נהרות וביצות עומדים בפני סכנת הכחדה. מדובר באחת ההערכות המקיפות ביותר שנעשו עד כה, שבחנה את מצבן של 23,496 מיני בעלי חיים במים מתוקים.

למה זה קורה?

הגורם המרכזי שמאיים על המינים הוא זיהום, שמשפיע על למעלה ממחצית (54%) מהמינים המאוימים. חומרי הדברה, פסולת תעשייתית ונגר חקלאי מזהמים את בתי הגידול ומשבשים את החיים בהם.

מים מזוהמים

גורמים נוספים כוללים סכרים ושאיבת מים, שפוגעים בזרימה הטבעית של נהרות ובנתיבי הנדידה של דגים, ומינים פולשים, המתחרים במינים המקומיים, מפרים את האיזון האקולוגי ומביאים איתם מחלות קטלניות.

מי הכי בסכנה?

בקבוצות המינים שנחקרו, סרטנים עשירי רגליים (כמו חסילונים וסרטני נחלים) מובילים את רשימת הסיכון עם 30% מהמין שלהם בסכנת הכחדה. אחריהם, דגי מים מתוקים (26%) וחרקים כמו שפיריות ושפריריות (16%), המהווים אינדיקטור חשוב לבריאות המערכת האקולוגית.

לאן הולכים מכאן?

המחקר גם מצביע על אזורים שבהם המצב חמור במיוחד, כמו אגם ויקטוריה במזרח אפריקה, אגם טיטיקקה בדרום אמריקה והביצות בסרי לנקה. לדבריהם, הצלת המערכות האקולוגיות במקומות אלו מחייבת פעולה מהירה.

מים מזוהמים באפריקה

החוקרים ממליצים על פתרונות כמו הקמת שמורות טבע ייחודיות, צמצום השימוש בכימיקלים שפוגעים בבתי הגידול ושיקום נהרות באמצעות הסרת סכרים שאינם נחוצים.

למה זה חשוב?

בתי הגידול במים מתוקים מספקים שירותים חיוניים לבני האדם, כמו מי שתייה, בקרת שיטפונות ואספקת מזון. לפי הערכות, הערך הכלכלי של המערכות האקולוגיות האלו נאמד ב-50 טריליון דולר בשנה.

לדברי קתרין סייר, מובילת המחקר: "לא ניתן להתעלם יותר מהמגוון הביולוגי של המים המתוקים. חייבים לפעול כדי לשמר אותו לפני שיהיה מאוחר מדי."

כיצד נוכל לעזור?

למרות שהמצב נראה קשה, יש מה לעשות. הגברת המודעות הציבורית, צמצום זיהום מקומי והשתתפות במאמצי שימור יכולים להבטיח שהדורות הבאים ימשיכו ליהנות מהחיים המדהימים שמסתתרים במים המתוקים.

מקורות שסייעו בהכנת הכתבה:

Nature Journal

Reuters

International Union for Conservation of Nature (IUCN)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...