"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התחזרו: מי האורחים הלא רצויים בכרמל?
החזירים המשוטטים ברחובות חיפה הפכו למראה נפוץ. איך התופעה התחילה, למה היא מתגברת, ואיך העירייה והתושבים מתמודדים עם אורחים לא רצויים?
המחשה של חזירי בר משוטטים בעיר חיפה. צילום: Midjourney

התחזרו: מי האורחים הלא רצויים בכרמל?

החזירים המשוטטים ברחובות חיפה הפכו למראה נפוץ. איך התופעה התחילה, למה היא מתגברת, ואיך העירייה והתושבים מתמודדים עם אורחים לא רצויים?

רותם שבירומערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

איך הכל התחיל?

חזירי הבר, שבעבר חיו בעיקר בשמורת הכרמל ובשטחים הפתוחים שמסביב לחיפה, מצאו את דרכם לעיר בעקבות שינויים בסביבה הטבעית שלהם. כריתת יערות, פיתוח מואץ והתרחבות השכונות העירוניות דחקו את בעלי החיים לחפש מקורות מזון קלים ונגישים יותר בתוך העיר.

למה דווקא חיפה?

בדקנו עם-CHATGPT וגילינו שאחד הגורמים המרכזיים לפלישת החזירים לחיפה הוא הקרבה הגיאוגרפית בין העיר לשמורת הטבע. החזירים, שמסתגלים בקלות לשינויים, גילו שהעיר מספקת להם שפע של מקורות מזון – מפחי אשפה פתוחים ועד גינות ציבוריות. חיפה גם התאפיינה בעבר במדיניות שאפשרה לחזירים לחיות בשולי העיר, אך חוסר שליטה במצב גרם להתפשטותם לעומק השכונות.

למה התופעה התגברה?

שינויים במדיניות העירונית הם עוד סיבה לכך שהתופעה צברה תאוצה. לדוגמה, בתקופת כהונתה של ראש העיר עינת קליש-רותם, הופסקה מדיניות הירי המבוקר בחזירים. במקום זאת, הושם דגש על פתרונות כמו גידור פחי אשפה ושיפור תשתיות, אך התוצאות היו מוגבלות. במקביל, תושבים רבים דיווחו שהם מאכילים את החזירים, מה שמחזק את תלותם במזון זמין בעיר.

מנהרות חיפה, צילום: .

איך מתמודדים?

עיריית חיפה נוקטת בשנים האחרונות צעדים מגוונים במטרה לצמצם את התופעה. בין הפתרונות שנוסו:

- גידור פחי אשפה: התקנת פחים עם מכסים נעולים שמונעים מהחזירים גישה לאוכל.

- הסברה ציבורית: קמפיינים שמטרתם לחנך את התושבים להימנע מהאכלת החזירים ולהשאיר את האשפה בצורה מסודרת.

- גידור אזורים רגישים:הקמת מחסומים פיזיים בין השכונות לבין שמורת הכרמל במטרה למנוע מהחזירים להיכנס לעיר.

עם זאת, לא כל הפתרונות הצליחו למגר את הבעיה. חזירי הבר ממשיכים להסתובב בשכונות רבות, לעיתים באור יום, ולעורר חששות בקרב התושבים.

העירייה מנסה להתמודד

מה אומרים המומחים?

לדברי חוקרים ברשות הטבע והגנים, חזירי בר הם חיה אינטליגנטית שמסתגלת בקלות לסביבה משתנה. הם מסוגלים לנדוד למרחקים ארוכים בחיפוש אחר מזון, ולכן מציאת פתרון שימנע מהם לחזור לעיר היא אתגר מורכב. ברשות הטבע מדגישים שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם התופעה היא לשלב בין מניעה פיזית (כמו גידור ונעילת פחים) לבין שינוי התנהגותי בקרב התושבים.

ומה הלאה?

נראה שהתופעה לא תיעלם בקרוב, אך שילוב מאמצים בין הרשויות, תושבי העיר וגופים סביבתיים יכול לצמצם אותה. חיפה ניצבת בפני דילמה – מצד אחד, הרצון לשמר את הקסם של העיר כעיר ירוקה המחוברת לטבע, ומצד שני, הצורך להבטיח ביטחון ונוחות לתושביה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...