"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המערה הסודית שחשפה את סודות האמנות העתיקה

התגלית המדהימה במערת שובה בצרפת שינתה את כל מה שחשבנו על בני האדם הקדמונים: ציורים בני 38,000 שנה חושפים כישרון, יצירתיות וסיפורים על קשר עמוק עם הטבע

,עודכן
0השמעה
המחשה של מערה עם ציורי קיר. צילום: Midjourney

ב-1994, התגלתה בדרום צרפת מערת שובה, אוצר פרהיסטורי שלא רק שמר על יצירות האמנות העתיקות בעולם, אלא גם ערער את כל מה שחשבנו על התפתחות האמנות האנושית. החוקרים שגילו את המערה ציפו לכלי חרס פשוטים, אבל במקום זאת נתקלו באוסף ציורים מרהיב ומפורט שתוארך לגיל של 38,000 שנה.

"הקפלה הסיסטינית" של הפרהיסטוריה

מערת שובה, המכונה גם "קתדרלת התקופה הפליאוליתית", מכילה יצירות אמנות מורכבות שצוירו על ידי אבותינו הקדמונים. בציורים מתוארים בעלי חיים כמו ממותות, קרנפים, פנתרים וסוסים, כולם מתוארים בפרטים מדהימים ובתנוחות מלאות חיים. האמנים השתמשו בקירות המערה בצורה חכמה כדי להעניק לציורים עומק ותנועה, מה שמדגיש את הרגישות האמנותית יוצאת הדופן שלהם.

ציורי קיר היסטוריים

תגלית שמשנה את ההיסטוריה

בזמן התגלתה המערה על ידי ז'אן-מארי שובה ועמיתיו, ההנחה הרווחת הייתה שאמנות פרהיסטורית התחילה משרבוטים פשוטים והתקדמה בהדרגה לציורים מורכבים. אבל ציורי מערת שובה, עם המורכבות הטכנית והסמליות שלהם, שברו את התפיסה הזו והראו שהאנושות החזיקה בכישרון אמנותי מפותח כבר בתקופה הפליאוליתית.

לא רק אומנות – אלא סיפור

הציורים במערה מספרים על קשר הדוק בין בני אדם ובעלי חיים. ז'יל טוסלו, פרהיסטוריון ואמן, טוען שהמערה משמרת סיפורים ומיתוסים עמוקים של תרבות הציידים-לקטים. "הציורים לא רק מציגים חיות – הם מתארים מיתוסים בהם האדם והטבע קשורים זה לזה," הוא מסביר.

המערה שאסור להיכנס אליה

למען השימור, מערת שובה האמיתית סגורה למבקרים. כדי לאפשר חוויה דומה, נבנה שחזור מרהיב בשם "שובה 2" שמשחזר את הציורים באותו קנה מידה ובאותה אווירה. כך, גם מי שלא יזכה להיכנס למערה המקורית, יכול להתרשם מהיופי של האמנות העתיקה.

המורשת שנמשכה אלפי שנים

במשך 6,000 שנה, דורות של אמנים חזרו למערה והוסיפו יצירות חדשות לצד הישנות, תוך שמירה על סגנון אחיד ומסרים דומים. זו עדות לחברה שהייתה מתקדמת מספיק כדי להעביר ידע אמנותי ותרבותי מדור לדור.

המחשה של אומנית מציירת במערה,

לסיכום

מערת שובה היא יותר ממקום עם ציורים – היא חלון לעולמם של בני האדם הקדמונים. היא מראה את עומק היצירתיות, הסמליות והקשר שלהם לעולם הטבע. כל ביקור ב"שובה 2" הוא לא רק מפגש עם ההיסטוריה, אלא גם שיעור על מקומו של האדם בתוך הטבע ובתוך תרבותו המתהווה.

מקורות שעזרו לנו בהכנת הכתבה:

  1. France Info
  2. NPR - Art of the Ancestors
  3. The Guardian - The Art of Chauvet Cave
  4. National Geographic - Chauvet Cave Paintings
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר