"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסכנה הכי גדולה לתחנות חלל ולוויינים היא לא נשק חדש
מעבדת המחקר המרחפת נאלצה לאחרונה לסטות ממסלולה פעמיים כדי להימנע מסכנות בלתי מכוונות (לכאורה), שרק הולכות ומחמירות עם הזמן. מי אשם?
תחנת החלל הבינלאומית. (ארכיון). צילום: אי.פי

הסכנה הכי גדולה לתחנות חלל ולוויינים היא לא נשק חדש

מעבדת המחקר המרחפת נאלצה לאחרונה לסטות ממסלולה פעמיים כדי להימנע מסכנות בלתי מכוונות (לכאורה), שרק הולכות ומחמירות עם הזמן. מי אשם?

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בחודש נובמבר נאלצה תחנת החלל הבינלאומית לבצע תמרון חירום כדי להתחמק משברי לוויין סיני – "פסולת חללית" שנמצאת במסלול סביב כדור הארץ כבר כמעט 18 שנה. זה היה התמרון השני מסוג זה תוך שישה ימים – מרווח הזמן הקצר ביותר אי פעם בין תמרוני התחמקות, המדגיש בעיה הולכת ומחמירה בחלל. Claude מרחיבה על הסכנה היומיומית לפעילות אנושית במסלול סביב כדור הארץ.

הענן המסוכן של פסולת חללית נוצר ב-2007, כאשר סין הרסה במכוון את לוויין מזג האוויר Fengyun 1C כחלק מניסוי נשק נגד לוויינים. הפיצוץ יצר כ-3,500 שברים, שרובם עדיין נמצאים במסלול סביב כדור הארץ. על פי הערכות, ייקח יותר ממאה שנה עד שמסלול השברים יוביל אותם לגובה שבו יישרפו מהחיכוך באטמוספירה. תחנת החלל הבינלאומית נאלצה להתחמק משברי Fengyun 1C חמש פעמים מאז 2012, ותדירות התמרונים להתחמקות מפסולת חלל באופן כללי עלתה משמעותית – מממוצע של תמרון אחד בשנה בין 2000 ל-2019 ל-15 תמרונים מאז 2020 (כלומר: כ-3 בשנה).

אחד התרחישים המדאיגים ביותר הוא "תסמונת קסלר", שבה "תאונת שרשרת" בחלל תמלא את האזור שסביב כדור הארץ בפסולת. למרות שאסון כזה ייקח זמן, יהיה קשה מאוד לעצור אותו. התוצאות עלולות לכלול סיכון ללוויינים המשמשים לביטחון לאומי, פגיעה בתקשורת ובפעילויות מבוססות אינטרנט והפיכת כל פעילות בחלל למסוכנת ויקרה יותר.

כיום, חיל החלל האמריקאי עוקב אחר כ-47,200 עצמים במסלול – עלייה של 14% מסוף 2021 ו-100% מ-2016. תדירות ההתראות על התנגשויות אפשריות עלתה מ-6 ביום לפני 5 שנים ל-23 ביום כיום – עלייה של כ-285%.

בעוד שחברות לוויינים רבות משתפות מידע מראש על שיגורים מתוכננים, סין ורוסיה בדרך כלל אינן משתפות פעולה. חוסר שיתוף הפעולה מקשה על חיזוי התנגשויות אפשריות, תכנון תמרוני התחמקות וניהול בטוח של התנועה בחלל.

לאחרונה פרסמה נאס"א אסטרטגיה לקיימות בחלל, המתמקדת בחיזוי ומעקב אחר פסולת חללית, מניעת תאונות שעלולות ליצור פסולת נוספת ותיאום הדוק יותר בין גופים בעלי עניין בחלל – אך ללא שיתוף פעולה בינלאומי מלא, ובמיוחד מצד מעצמות החלל המובילות, האתגר של פסולת חללית צפוי להמשיך ולהחמיר בשנים הבאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...