קטני אמונה: דתיים לא תורמים יותר מחילונים – אבל זה לא הפרט הכי מפתיע

מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת לינְקוֹפּינְג בשבדיה חשף ממצאים מפתיעים אודות הקשר בין אמונה דתית לנדיבות. המחקר, שכלל יותר מ-1,700 משתתפים משלוש יבשות, מגלה כי אנשים דתיים אינם נדיבים יותר מאתאיסטים – אלא אם כן הם יודעים את השתייכותם הדתית של מקבלי התרומה. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על המסקנות.

החוקרות נטלי האלין (אתאיסטית) והָיידי מוֹצֶ'ה (נוצרייה) ערכו סדרת ניסויים, כדי לבחון את ההשערה הרווחת לפיה אמונה דתית מובילה לנדיבות רבה יותר. המחקר, שפורסם בכתב העת Judgment and Decision Making (שלמרות האירוניה, שמו אינו קשור ליום הדין – Day of Judgement – אלא למושגים של שיפוט וקבלת החלטות בקרב בני אדם), מאתגר הנחות יסוד רבות בנוגע לקשר שבין דת לנדיבות.

שיטת המחקר

החוקרות השתמשו במשחק הנקרא "הדיקטטור", בו המשתתפים קיבלו סכום כסף שווה ערך לכ-10 דולר, והתבקשו להחליט כיצד לחלק אותו בינם לבין שחקנים אחרים. בחלק מהסבבים, המשתתפים קיבלו מידע על ההשתייכות הדתית של השחקנים האחרים (נוצרי, מוסלמי או אתאיסט), ובסבבים אחרים קיבלו מידע אקראי כמו תחביבים או סרטים מועדפים.

ממצאים

התוצאות מציירות תמונה מורכבת:

• כאשר המשתתפים לא ידעו על ההשתייכות הדתית של האחרים, לא נמצא הבדל משמעותי ברמת הנדיבות בין דתיים לאתאיסטים;
• כאשר נחשף מידע על השתייכות דתית, כל הקבוצות – נוצרים, מוסלמים ואתאיסטים – הפגינו נדיבות רבה יותר כלפי חברי הקבוצה שלהם;
• באופן מפתיע, גם אתאיסטים העדיפו לתת יותר כסף לאתאיסטים אחרים, למרות שהדבר היחיד המאחד אותם הוא חוסר אמונה באל.

המחקר, שנערך בשבדיה, ארה"ב, מצרים ולבנון, חשף דפוסים מעניינים:

• בארה”ב, מוסלמים הפגינו העדפה חזקה במיוחד לקבוצתם בהשוואה לנוצרים ואתאיסטים;
• במצרים ובלבנון לא נמצא הבדל משמעותי ברמת הנדיבות בין מוסלמים לנוצרים כלפי קבוצותיהם.

המחקר מדגיש כי נדיבות אינה קשורה כלל לעצם האמונה הדתית, אלא מושפעת עמוקות מתחושת השייכות הקבוצתית. כפי שציינה מוצ'ה: "אפשר להיות נדיב בדרכים שונות – בזמן, באהבה או בדאגה. השאלה אם יש משהו בדת שאומר שצריך להיות נדיב דווקא בכסף היא נושא למחשבה". החוקרות הוסיפו כי מסקנותיהן עשויות לספק תובנות על האופן שבו ארגוני צדקה יכולים לפנות לתורמים פוטנציאליים.