"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קטני אמונה: דתיים לא תורמים יותר מחילונים – אבל זה לא הפרט הכי מפתיע
צמד חוקרות, אחת דתייה והשנייה אתאיסטית, החליטו לבדוק באופן מדעי את ההבדלים בין הנטייה לתרום בקרב אנשים מאמינים וכאלה שלא. הממצאים מפתיעים לכמה כיוונים שונים
קבצן אוסף כסף ברחוב. צילום: freepik

קטני אמונה: דתיים לא תורמים יותר מחילונים – אבל זה לא הפרט הכי מפתיע

צמד חוקרות, אחת דתייה והשנייה אתאיסטית, החליטו לבדוק באופן מדעי את ההבדלים בין הנטייה לתרום בקרב אנשים מאמינים וכאלה שלא. הממצאים מפתיעים לכמה כיוונים שונים

יאיר מורמערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת לינְקוֹפּינְג בשבדיה חשף ממצאים מפתיעים אודות הקשר בין אמונה דתית לנדיבות. המחקר, שכלל יותר מ-1,700 משתתפים משלוש יבשות, מגלה כי אנשים דתיים אינם נדיבים יותר מאתאיסטים – אלא אם כן הם יודעים את השתייכותם הדתית של מקבלי התרומה. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על המסקנות.

החוקרות נטלי האלין (אתאיסטית) והָיידי מוֹצֶ'ה (נוצרייה) ערכו סדרת ניסויים, כדי לבחון את ההשערה הרווחת לפיה אמונה דתית מובילה לנדיבות רבה יותר. המחקר, שפורסם בכתב העת Judgment and Decision Making (שלמרות האירוניה, שמו אינו קשור ליום הדין – Day of Judgement – אלא למושגים של שיפוט וקבלת החלטות בקרב בני אדם), מאתגר הנחות יסוד רבות בנוגע לקשר שבין דת לנדיבות.

שיטת המחקר

החוקרות השתמשו במשחק הנקרא "הדיקטטור", בו המשתתפים קיבלו סכום כסף שווה ערך לכ-10 דולר, והתבקשו להחליט כיצד לחלק אותו בינם לבין שחקנים אחרים. בחלק מהסבבים, המשתתפים קיבלו מידע על ההשתייכות הדתית של השחקנים האחרים (נוצרי, מוסלמי או אתאיסט), ובסבבים אחרים קיבלו מידע אקראי כמו תחביבים או סרטים מועדפים.

ממצאים

התוצאות מציירות תמונה מורכבת:

  • כאשר המשתתפים לא ידעו על ההשתייכות הדתית של האחרים, לא נמצא הבדל משמעותי ברמת הנדיבות בין דתיים לאתאיסטים;
  • כאשר נחשף מידע על השתייכות דתית, כל הקבוצות – נוצרים, מוסלמים ואתאיסטים – הפגינו נדיבות רבה יותר כלפי חברי הקבוצה שלהם;
  • באופן מפתיע, גם אתאיסטים העדיפו לתת יותר כסף לאתאיסטים אחרים, למרות שהדבר היחיד המאחד אותם הוא חוסר אמונה באל.

המחקר, שנערך בשבדיה, ארה"ב, מצרים ולבנון, חשף דפוסים מעניינים:

  • בארה”ב, מוסלמים הפגינו העדפה חזקה במיוחד לקבוצתם בהשוואה לנוצרים ואתאיסטים;
  • במצרים ובלבנון לא נמצא הבדל משמעותי ברמת הנדיבות בין מוסלמים לנוצרים כלפי קבוצותיהם.

המחקר מדגיש כי נדיבות אינה קשורה כלל לעצם האמונה הדתית, אלא מושפעת עמוקות מתחושת השייכות הקבוצתית. כפי שציינה מוצ'ה: "אפשר להיות נדיב בדרכים שונות – בזמן, באהבה או בדאגה. השאלה אם יש משהו בדת שאומר שצריך להיות נדיב דווקא בכסף היא נושא למחשבה". החוקרות הוסיפו כי מסקנותיהן עשויות לספק תובנות על האופן שבו ארגוני צדקה יכולים לפנות לתורמים פוטנציאליים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...