"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
זמני כניסת השבת: לא מה שהייתם מצפים
למה זמני כניסת ויציאת השבת כבר התחילו לזוז לשעות מאוחרות יותר, למרות שהיום הקצר ביותר בשנה עוד לפנינו?
נרות שבת // אילוסטרציה. צילום: freepik

זמני כניסת השבת: לא מה שהייתם מצפים

למה זמני כניסת ויציאת השבת כבר התחילו לזוז לשעות מאוחרות יותר, למרות שהיום הקצר ביותר בשנה עוד לפנינו?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

שומרי השבת בינינו בטח הופתעו בסוף השבוע שעבר – או הנוכחי – כאשר הבחינו (או יבחינו) בכך ששעת כניסת ויציאת השבת מתחילה לעלות השבוע, והשבת הקודמת היתה המוקדמת ביותר בשנה. אחרי הכל, היינו מצפים שהשבת המוקדמת בשנה תהיה עוד שבוע, ב-21 בדצמבר – היום הקצר ביותר בשנה – נכון?

מתברר שזה לא מובן מאליו, ויותר מכך – פשוט לא נכון. כפי ש-Claude מסבירה לנו, למרות שהיום הקצר ביותר בשנה הוא ב-21 בדצמבר, הזריחה המאוחרת ביותר והשקיעה המוקדמת ביותר לא מתרחשות באותו יום. בתל אביב, למשל,השקיעה המוקדמת ביותר מתרחשת בתחילת דצמבר(השנה זה היה בימים שני, שלישי ורביעי שעברו, 2-5 בדצמבר),בעוד שהזריחה המאוחרת ביותר מתרחשת בכלל בתחילת ינואר.

התופעה הזו נקראת "משוואת הזמן", ונובעת משני גורמים עיקריים:

  1. המסלול האליפטי של כדור הארץ סביב השמש:כידוע, כדור הארץ לא נע במסלול מעגלי מושלם סביב השמש, אלא במסלול אליפטי. כתוצאה מכך, המהירות שבה כדור הארץ נע משתנה במהלך השנה – מהר יותר כשהוא קרוב לשמש, ולאט יותר כשהוא רחוק ממנה.
  2. הנטייה של ציר כדור הארץ:גם העובדה שכדור הארץ נוטה בזווית של סביב 23.5 מעלות בין זווית הסיבוב סביב צירו לבין השמש, ידועה. מה שאנחנו לא לוקחים בחשבון הוא שזווית זו משפיעה על אורך היום ועל עיתוי הזריחה והשקיעה.

בתל אביב, לדוגמה, אפשר לראות את התופעה הזו בבירור: למרות שב-21 בדצמבר היום הקצר ביותר – כ-10 שעות ו-4 דקות של אור יום – השקיעה המוקדמת ביותר היא, כאמור, בתחילת דצמבר (בסביבות 16:35), בעוד הזריחה המאוחרת ביותר מתרחשת בתחילת ינואר (בסביבות 6:40; השנה זה יקרה בין ה-3.1 ל-14.1, כאשר השמש תזרח בשעה 6:42 בכל בוקר).

כל זה קורה בגלל שהשעון השמשי האמיתי (הזמן לפי השמש) והשעון שאנחנו משתמשים בו (זמן ממוצע) לא מסונכרנים לחלוטין. ההבדל ביניהם יכול להגיע עד ל-16 דקות במהלך השנה.

מעניין לציין שתופעה זו מתרחשת בכל מקום על פני כדור הארץ, אם כי העיתוי המדויק והפערים משתנים בהתאם לקו הרוחב הגיאוגרפי. זוהי תזכורת נפלאה למורכבות של המערכת האסטרונומית שבה אנו חיים.

שבת שלום!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו