"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדהים: לחץ מסוגל לשנות לנו את הזיכרונות
חוקרים גילו כי כשאנו חווים לחץ, פעולתם של חומרים המסייעים ליצירת זכרונות משתבשת, וגורמת לשינוי משמעותי של האופן שבו מאוחסנים הזכרונות שלנו כך שהפחדים ‘גדלים’ במוח על חשבון זכרונות אחרים. מה הידיעה הזו עוזרת לנו?
אילוסטרציה. צילום: freepik

מדהים: לחץ מסוגל לשנות לנו את הזיכרונות

חוקרים גילו כי כשאנו חווים לחץ, פעולתם של חומרים המסייעים ליצירת זכרונות משתבשת, וגורמת לשינוי משמעותי של האופן שבו מאוחסנים הזכרונות שלנו כך שהפחדים ‘גדלים’ במוח על חשבון זכרונות אחרים. מה הידיעה הזו עוזרת לנו?

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר חדשני שנערך בבית החולים לילדים בטורונטו חושף כיצד מצבי לחץ משפיעים על האופן שבו המוח שלנו מעבד ומאחסן זיכרונות. התוצאות מספקות הבנה עמוקה יותר של הקשר בין לחץ נפשי והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). ביקשנו מ-Claude להסביר את הממצאים.

החוקרים, בראשות ד"ר שינה ג’וסלין וד"ר פול פרנקלנד, גילו כי במצבי לחץ, המוח משחרר כמויות גדולות של אנדוקנבינואידים – חומרים כימיים שבדרך כלל מסייעים ביצירת זיכרונות ספציפיים והקשריים. אולם, כאשר רמות אלו גבוהות מדי, הן משבשות את פעילות "תאי השער" במוח, מה שמוביל ליצירת טביעות זיכרון מוכללות וגדולות מדי.

"אפשר לדמיין את קולטני האנדוקנבינואידים כמו חבל קטיפה במועדון אקסקלוסיבי", מסבירה ג'וסלין, מדענית בכירה בבית החולים. "כאשר לחץ גורם לשחרור-יתר של אנדוקנבינואידים, החבל נופל, מה שמוביל ליצירת זיכרונות מפחידים מוכללים יותר". המשמעות המעשית היא שחוויה מלחיצה אינה נשמרת כזיכרון אחד ייחודי. במקום זאת, היא מפעילה שרשרת של זיכרונות קשורים, מה שגורם לאנשים להגיב בפחד למגוון רחב של גירויים תמימים הקשורים לפחד – כמו זיקוקים או רעש של מכונית.

התגלית המעודדת במחקר,שפורסם בכתב העת Cell, היא שחסימת הקולטנים לאנדוקנבינואידים בתאי השער הצליחה להגביל את ההתרחבות של טביעות הזיכרון בעכברי מעבדה. ממצא זה עשוי להוביל לגישה חדשה בטיפול בזיכרונות חודרניים ובדריכות היתר המאפיינים אנשים הסובלים מ-PTSD.

למרות שהמחקר נערך בעכברים ולא בבני אדם, ויידרש זמן עד ליישומים קליניים של המסקנות, הממצאים שופכים אור על האופן המורכב שבו לחץ מעצב את זיכרונותינו. החוקרים אף מצאו קשרים מפתיעים בין לחץ, זיכרון והמוח המתפתח, כאשר מוחות צעירים נוטים ליצור טביעות זיכרון גדולות ומוכללות יותר בהשוואה למוחות בוגרים – מה שמסביר למה טראומות בילדות גרועות יותר מטראומות לאחר ההתבגרות.

תקוות החוקרים היא שהבנה טובה יותר של מנגנונים אלה תוביל לטיפולים משופרים – לא רק עבור הסובלים מ-PTSD, אלא גם עבור מגוון של מצבים פסיכיאטריים ונוירולוגיים אחרים. בינתיים, אם אתם מרגישים מתוחים, זכרו שהמוח שלכם פשוט מנסה להגן עליכם, גם אם בדרך מבולבלת משהו. החדשות הטובות הן שייתכן שבעתיד יהיו דרכים לעזור לו לחזור למסלול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...