"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה מה שלא תוכלו לעשות בשווייץ כשתסעו לאירוויזיון

כנסייה בשווייץ הציבה בתא הווידויים בינה מלאכותית בדמותו של ישו, שהוכשרה במיוחד כדי לשמש מורה רוחנית למבקרים ולענות על שאלותיהם. אבל אם חשבתם להתנקות מחטאיכם - את זה היא לא תוכל לתת לכם

,עודכן
0השמעה
נוף שווייצרי אופייני. לא ינקה אתכם מחטאים. צילום: Gettyimages

כנסייה קתולית בשווייץ הציבה לאחרונה הולוגרמה של ישו, המופעלת על ידי בינה מלאכותית, בתא הווידוי שלה, מהלך שעורר דיון נרחב על הגבול בין טכנולוגיה ודת. הפרויקט, שנקרא "Deus in Machina" (אלוהים מהמכונה, בלטינית), נוצר באוניברסיטת לוצרן כניסוי בן חודשיים המשלב דת, טכנולוגיה ואמנות, והוצב בכנסיית סנקס פטר בעיר.

בתא הווידוי של הכנסייה הוצב מסך, הציג הולוגרמה של ישו המופעלת על ידי בינה מלאכותית. המערכת עברה למידה של טקסטים תיאולוגיים, ומבקרים הוזמנו לשאול את ה-AI שאלות בכ-100 שפות. כלי תקשורת רבים דיווחו ש"ישו" מקבל גם וידויים – אך למעשה, זה לא היה חלק מהניסוי, ומבקרים אף הונחו להימנע מחשיפת מידע אישי.

🚨🇨🇭AI JESUS TAKES CONFESSIONS IN SWISS CHURCH

St. Peter’s Church in Lucerne introduced an AI-powered Jesus hologram for confessions.

Developed by theologians and computer scientists, the AI is trained on the New Testament and responds to questions in 100 languages.…pic.twitter.com/yFRu5zw0Vc

— Mario Nawfal (@MarioNawfal)November 20, 2024

עם זאת, עצם הדיווחים על כך, לצד העובדה שההולוגרמה אכן הוצבה בתא הווידויים שבו נוהגים כמרים לשמוע אנשים מתוודים על חטאיהם ולהעניק להם מחילה, יצר חשש בקרב אנשי כמורה ותיאולוגים נוצרים, כמו ג’ואן פירס, מרצה בדימוס ללימודי דת בקולג’ הצלב הקדוש בוורסטר שבמסצ’וסטס, שמיהרה לכתוב מאמר שפורסם באתר The Conversation ולהבהיר שאף "ישו דיגיטלי" לא יכול להחליף כמרים אנושיים. נעזרנו ב-Claude כדי להבין למה (כאילו, מלבד העובדה שהכנסייה לא רוצה לאבד את כוחה וכו’).

החששות של פירס, כמו גם אנשי דת נוצרים אחרים ומומחים להיסטוריה של הפולחן הנוצרי, מדגישים את חשיבות האנושיות בווידוי. לדבריהם, הווידוי תמיד מתרחש בתוך קהילה אנושית, כאשר מאמינים מתוודים בפני כמרים או בישופים – בני אדם. הברית החדשה מדגישה את ההקשר האנושי והקהילתי של הווידוי, לטענתם.

הם מוסיפים כי הווידוי הוא מסורת בעלת היסטוריה עתיקה: במאות הראשונות התקיימו וידויים ציבוריים על חטאים חמורים מצד הקהילה כולה. מהמאה השלישית התהליך הפך מוסדר יותר, ובימי הביניים הדגש עבר לווידוי פרטי של כל אדם על חטאיו האישיים בפני כומר. תאי הווידוי הראשונים הופיעו במאה ה-16. כיום מציעה הכנסייה הקתולית שלוש צורות של טקס תשובה וכפרה: וידוי פרטי, טקסים קבוצתיים עם אפשרות לווידוי פרטי, ו"כפרה כללית" במצבי חירום.

הבעיה עם AI בתפקיד דתי, מנקודת המבט הקתולית, מתחילה בכך שבינה מלאכותית אינה יכולה באמת לכפר על חטאים אנושיים. זאת מפני שאין לה גוף אנושי, אין לה רגשות, אין לה תקווה לטרנסצנדנטיות ואין לה יכולת אמיתית להבין את החוויה האנושית. כל זה אומר שאין לה יכולת להתחבר לא לאדם המתוודה ולא לאל, והיא אינה יכולה ‘לקלוט’ מהאדם את אנרגיית החטא ו’להעביר’ אליו במקומה אנרגיה אלוהית טהורה.

לכן, גם אם בעתיד בינה מלאכותית תוכל לספק מידע, עצות, הפניות וייעוץ רוחני בסיסי, הן לעולם לא תוכלנה להחליף את הממד האנושי העמוק של הווידוי והכפרה בדת הקתולית. הניסוי השווייצרי לכל היותר מדגיש את האתגרים ממפגש בין טכנולוגיה למסורת, ומעלה שאלות על הגבולות הראויים בין השתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר