מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של האגודה הרדיולוגית של צפון אמריקה חשף כי תזונה עשירה במזונות אולטרה-מעובדים קשורה לכמויות גבוהות יותר של שומן המאוחסן בתוך השרירים, ובמיוחד בירכיים, ללא קשר לצריכת הקלוריות או רמת הפעילות הגופנית. החוקרים מזהירים כי הצטברות זו של שומן תוך-שרירי עלולה להגביר את הסיכון לאוסטאוארתריטיס בברך, כאשר השומן מחליף סיבי שריר, מחליש את השרירים והופך אותם לפחות עמידים בפני לחץ או פציעות.
ד"ר זהרה אקאיה, מומחית להדמיה מאוניברסיטת קליפורניה ומחברת המחקר, הסבירה: "אנו משערים שחדירת השומן לשרירים קשורה לסוג המזון – מזונות אולטרה-מעובדים בתזונה… (משום ש)השומניות בשרירים נראתה כמתרחשת ללא קשר לצריכת הקלוריות". אקאיה הדגישה את ההשלכות הקליניות הפוטנציאליות של ממצאים אלה, באומרה: "ההשפעה האפשרית של מזונות מעובדים מאוד על הירכיים עשויה להיות בעלת השלכות קליניות חשובות, ולהציע פרספקטיבה חדשה על האופן שבו איכות התזונה משפיעה על בריאות השלד והשרירים".
המחקר בחן סריקות MRI מ-666 משתתפים שהיו מעורבים ביוזמת האוסטאוארתריטיס בארה”ב, שמטרתה הייתה להבין טוב יותר כיצד למנוע ולטפל באוסטאוארתריטיס בברך. בממוצע, המשתתפים היו בני 60, בעלי משקל עודף עם מדד מסת גוף (BMI) של 27, וכ-40% מהמזונות שצרכו בשנה האחרונה היו אולטרה-מעובדים. המדענים השתמשו בשאלון שבדק באיזו תדירות ובאילו כמויות המשתתפים צרכו מזונות ומשקאות מסוימים ב-12 החודשים האחרונים.
מזונות אולטרה-מעובדים הם מוצרים המיוצרים בייצור המוני ועשויים בעיקר מחומרים שמופקים ממזונות טבעיים, כגון שומנים, עמילנים וסוכרים מוספים, ומהונדסים להיות ‘טעימים’ יותר. דוגמאות כוללות דגני בוקר, חטיפים בקופסאות שימורים, ממתקים, משקאות מוגזים וארוחות מוכנות לאכילה. בניגוד לפירות, ירקות ובשר טבעיים, מזונות אולטרה-מעובדים מכילים תוספים מלאכותיים לא בריאים להגברת הטעם ואורך חיי המדף, כולל חומרים מתחלבים, ממתיקים, גומי מייצב, תרכובות טעם וחומרי צבע.
המחקר חשף כי ככל שאנשים צרכו יותר מזונות אולטרה-מעובדים, כך היה להם יותר שומן בשרירי הירך, ללא קשר לכמות הקלוריות שאכלו. קשר זה התרחש ללא קשר לצריכת הקלוריות, רמת הפעילות הגופנית, מדד מסת הגוף וגורמים סוציו-דמוגרפיים. המדענים צפו באותה השפעה על הרגליים העליונות גם כאשר הם התחשבו בגורמים אחרים כמו פעילות גופנית, גיל, מגדר וגזע.
הצטברות שומן בתוך השרירים מובילה למצב הידוע כ"ליפוטוקסיות", שהוא החלפת סיבי שריר בשומן. החלשה זו של השרירים הופכת אותם לפחות עמידים בפני לחץ או פציעות, כמו דלקת מפרקים בברך. דלקת כרונית תורמת להצטברות שומן ברקמות השריר. מזונות אולטרה-מעובדים מכילים רמות גבוהות של שומנים רוויים, סוכרים פשוטים ונתרן, התורמים לעלייה בדלקת בגוף.
"מכיוון שאוסטאוארתריטיס קשורה מאוד להשמנה ולבחירות אורח חיים לא בריא, ישנן דרכים פוטנציאליות לשינוי אורח החיים וניהול המחלה", ציינה אקאיה. החוקרים מציעים כי עודף שומן הנובע מתזונה עשירה במזונות אולטרה-מעובדים נוטה להצטבר בתוך השרירים במקום להיות מנוצל כמקור אנרגיה.
מזונות אולטרה-מעובדים גורמים לתנודות מהירות ברמות הסוכר בדם, מה שמעמיס על הלבלב. תחת לחץ, הלבלב מייצר כמויות גדולות של אינסולין, המעודד אחסון שומן באזורים שונים בגוף, כולל בשרירים. בנוסף, מזונות אולטרה-מעובדים משפיעים לרעה על האיזון של החיידקים המועילים במעי, מה שמוביל לתפקוד מטבולי לקוי ודלקת כרונית."דוגמאות נוספות למזונות אולטרה-מעובדים כוללות גלידות זולות, מאפים, משקאות מוגזים ומרגרינה. מוצרים אלה מכילים לעתים קרובות תוספי עיבוד כמו חומרי הגזה, חומרי הקשיה, חומרי נפח וחומרים נוגדי נפח. הם מאופיינים בחיי מדף ארוכים ו’טעימות’ גבוהה, בשל שילוב של סוכר, שומנים, מלח ופחמימות, התורמים לעלייה בדלקת בגוף.
מחקרים מוקדמים קשרו מזונות אולטרה-מעובדים למחלות כמו סרטן, השמנה ומחלות לב. מחקרים מאוחרים יותר הציעו כי מזונות אולטרה-מעובדים עשויים לתרום לבעיות בריאות רבות אחרות, החל מעששת ועד דמנציה והזדקנות מואצת.
תעשיית המזון דחתה חלק ניכר מהמחקר על מזונות אולטרה-מעובדים, באומרה שאין הגדרה רשמית או ראיות מספיקות להוכחת קשרים סיבתיים. מעט מאוד מדינות התיחסו למזונות אולטרה-מעובדים בהנחיות התזונה שלהן, כאשר לצד ישראל עם הסימונים האדומים קיימת רגולציה מסוימת על מזון מעובד גם בברזיל ובבלגיה.
המחקר מדגיש את חשיבות השיקול של איכות התזונה ותפקיד המזונות האולטרה-מעובדים ביחס לבריאות השרירים והשלד. כפי שציינה אקאיה, "זהו מחקר ההדמיה הראשון שבוחן את הקשר בין איכות שרירי השלד המבוססת על MRI לבין איכות התזונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו