"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סיבה לאופטימיות: נמצאה הוכחה לייצור חמצן ללא פוטוסינתזה
במשך שנים, חשבנו שהחיים תלויים בחמצן וחמצן תלוי בעצים ואור שמש. כעת, מתברר שקיים על כדור הארץ – ואולי גם על כוכבים אחרים – תהליך חלופי לייצור חמצן
אישה עם מסיכת חמצן. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX1.1

סיבה לאופטימיות: נמצאה הוכחה לייצור חמצן ללא פוטוסינתזה

במשך שנים, חשבנו שהחיים תלויים בחמצן וחמצן תלוי בעצים ואור שמש. כעת, מתברר שקיים על כדור הארץ – ואולי גם על כוכבים אחרים – תהליך חלופי לייצור חמצן

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

תגלית מדעית חדשה מעלה אפשרות מרתקת: ייצור חמצן ללא צורך בצמחים או באור שמש. מחקרשפורסם בקיץ האחרון ב-Nature Geoscience, בהובלת חוקרים מבריטניה, גרמניה וארה"ב, חושף תהליך טבעי המתרחש בקרקעית האוקיינוס, ועשוי לשנות את הבנתנו לגבי מקורות החמצן בכדור הארץ.

חוקרים שאספו דגימות מקרקעית האוקיינוס גילו תופעה בלתי צפויה: במקום לראות ירידה בריכוז החמצן, כפי שציפו, הם מצאו שרמות החמצן דווקא עולות. התופעה התרחשה רק בנוכחות גושי מתכות מרוכזים (nodules פולימטליים) ומשקעים עשירים במתכות.

החוקרים משערים כי הגושים המתכתיים צפופים מספיק כדי להעביר זרם חשמלי. הזרם הזה מאפשר תהליך של אלקטרוליזה, שבמהלכה מפורקות מולקולות מים (H₂O) למימן (H) וחמצן (O). כמות החמצן הנוצרת תלויה בכמות ובתערובת הגושים המתכתיים

השלכות אפשריות

לחיים על כדור הארץ:מקור חמצן נוסף לביוספרה, השפעה אפשרית על התפתחות החיים בעבר ותרומה פוטנציאלית למגוון הביולוגי.
למחקר חיים מחוץ לכדור הארץ:אפשרות לקיום חיים במקומות חשוכים, מקור חמצן שאינו תלוי באור שמש והרחבת ההבנה של התנאים ההכרחיים לחיים.

אתגרים וסוגיות פתוחות

  • טרם ברור כיצד נוצרו הגושים המתכתיים מלכתחילה;
  • נדרש חמצן לתהליך היווצרות הגושים עצמם;
  • השפעת כריית מתכות מקרקעית הים על התהליך.

השלכות סביבתיות

המחקר התבצע באזור קלריון-קליפרטון באוקיינוס השקט, אזור עשיר במתכות כמו ליתיום, קובלט ונחושת – אך כריית המתכות הללו מקרקעית הים עלולה להרוס בתי גידול חיוניים, לפגוע במערכות אקולוגיות רגישות וליצור זיהום משקעים מזיק.

המחקר מדגיש את הצורך באיזון בין ניצול משאבי הטבע הקיימים לבין שמירה על מערכות אקולוגיות רגישות, תוך המשך חקירת התהליכים המופלאים המתרחשים במעמקי האוקיינוסים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...