"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נחשף: תעשיית התרופות לוקה בגזענות בלתי מכוונת

חוקרים גילו שתרופות משפיעות במידה שונה מאוד על אנשים בעלי גווני עור שונים. למרות זאת, תעשיית התרופות בודקת פיתוחים חדשים כמעט באופן בלעדי על מטופלים לבנים

,עודכן
0השמעה
אישה אתיופית מחזיקה גלולה וכוס מים. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX1.1

מחקר חדש מעלה ממצא מטריד: צבע העור עשוי להשפיע באופן משמעותי על יעילות ובטיחות של תרופות. הדבר מאיר באור מאוד לא מחמיא את תעשיית התרופות ונהלי בדיקת היעילות והבטיחות שלה. Claude מרחיבה.

המחקר, שפורסם בכתב העת Human Genomics בחודש שעבר, חושף כי מלנין – הפיגמנט שאחראי לצבע העור, השיער והעיניים – מסוגל לספוג תרופות מסוימות. כתוצאה מכך, אנשים בעלי גווני עור שונים עשויים להגיב באופן שונה למינון זהה של אותה תרופה.

החוקרים מצביעים על ניקוטין כדוגמה מאלפת: המחקר מראה שניקוטין נקשר למלנין, וכך הבדלים בפיגמנטציה של העור עשויים להשפיע על דפוסי העישון. כאשר אדם שואף ניקוטין, חלק ממנו נספג בתאים המכילים מלנין בעור, מה שמפחית את כמות החומר שמגיעה למוח אצל אנשים בעלי עור כהה.

המחקר חושף בעיה מטרידה בתעשיית התרופות: מרבית הניסויים הראשוניים בתרופות נערכים בתאים שמקורם באנשים ממוצא אירופאי. כתוצאה מכך, תרופות רבות אינן נבדקות כראוי עבור אוכלוסיות בעלות גווני עור שונים.

החדשות הטובות הן שיש התקדמות משמעותית בתחום:

  1. מודלים חדשים:מדענים פיתחו מודלים תלת-ממדיים של עור אנושי בגוונים שונים, המאפשרים בדיקה מדויקת יותר של השפעת תרופות.
  2. טכנולוגיית "איבר על שבב":פיתוח המאפשר לחקור את התגובות לתרופות של מלנין בעור ואנזימים בכבד בו-זמנית.
  3. רגולציה חדשה:בשנת 2022 נחקק בארה"ב חוק המחייב פיתוח תוכניות להגברת הגיוון בניסויים קליניים.

בנוסף לחוק, ב-2024 פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הנחיות חדשות לחברות תרופות, הדורשות מהן לפתח "תוכניות פעולה לגיוון". התוכניות צריכות לכלול יעדים ברורים לגיוס משתתפים מגילאים, מוצאים ומגדרים שונים לניסויים קליניים.

למרות השיפור המסתמן, החוקרים קוראים למספר צעדים מיידיים, כגון שימוש במודלים תאיים מגוונים יותר בשלבי המחקר המוקדמים, שקיפות רבה יותר לגבי סוג המודלים התאיים בהם נעשה שימוש בפיתוח של כל תרופה, עידוד השתתפות של קבוצות מיעוט בניסויים קליניים ובניית אמון מחודש בין חברות התרופות לקהילות מיעוטים.

ד"ר סופי זאייר, מובילת המחקר, מעודדת מטופלים לשאול שאלות ולדרוש מידע על האופן בו נבדקו התרופות עבור אנשים מהרקע האתני שלהם. התקווה היא שהמודעות הגוברת לנושא, יחד עם טכנולוגיות חדשות ורגולציה מתפתחת, יובילו לפיתוח תרופות שיהיו בטוחות ויעילות יותר עבור כל האוכלוסיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר