’מחלת’ הפרות שלמדענים הכי דחוף ‘לרפא’ – למרות שהיא לא מידבקת

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס מובילים מחקר שאפתני שמטרתו אינה לרפא מחלה, אלא למנוע תופעה טבעית שנחשבת לבעיה סביבתית חמורה: פליטות גז של פרות.

פרה בודדת מגהקת ומפליצה כ-100 ק"ג גז מתאן בשנה. למרות שמתאן נשאר באטמוספירה רק כ-12 שנים (לעומת פחמן דו-חמצני, שנשאר מאות שנים), הוא נחשב לגורם השני בחשיבותו לשינויי האקלים אחרי פד"ח. פרופסור ארמיאס קבריאב, מומחה למדעי בעלי חיים באוניברסיטה, מציין כי "כמעט חצי מהעלייה בטמפרטורה הגלובלית עד כה נגרמה בגלל מתאן".

פאולו דה מאו פיליו, חוקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטה, מוביל ניסוי שמטרתו לפתח גלולה שתשנה את החיידקים במערכת העיכול של הפרה, כך שיפלטו פחות מתאן, או לא יפלטו אותו כלל. החוקרים לוקחים דגימות נוזל מהכרס (החלק הראשון בקיבת הפרה), כדי לחקור את המיקרואורגניזמים שממירים מימן למתאן.

פרופסור מתיאס הס, מנהל המעבדה, מסביר שהפחתת ייצור המתאן אינה פשוטה: "אי אפשר פשוט להפחית ייצור מתאן על ידי הסרת החיידקים יוצרי המתאן", מכיוון שהצטברות מימן עלולה לפגוע בבעל החיים. "מיקרובים הם יצורים חברתיים. הם באמת אוהבים לחיות יחד", הוא מסביר, "והאופן שבו הם מתקשרים ומשפיעים זה על זה משפיע על התפקוד הכללי של המערכת האקולוגית".

הצוות מנסה לפתח טיפול חד-פעמי שיינתן בגיל צעיר, מכיוון שרוב הפרות רועות באופן חופשי ואי אפשר לתת להן תוספים יומיים. שלוש קבוצות מחקר קיבלו 70 מיליון דולר ושבע שנים להגיע לפריצת דרך. בתחום, במטרה כפולה: לא רק להפחית פליטות מתאן, אלא גם להגביר את יעילות המזון. "מימן ומתאן הם שניהם אנרגיה", מסביר קבריאב. "אם מפחיתים את האנרגיה הזו ומכוונים אותה למשהו אחר... נקבל פרודוקטיביות טובה יותר ופליטות נמוכות יותר בו-זמנית".

קבריאב, שחוקר פרקטיקות בנות-קיימא בגידול בעלי חיים, מתנגד לקריאות להפחית צריכת בשר כפתרון-על להצלת כדור הארץ. הוא מצביע על מדינות כמו אינדונזיה, שם הממשלה מנסה להגדיל את ייצור הבשר ומוצרי החלב מכיוון ש-20% מהילדים מתחת לגיל חמש סובלים מעיכוב בגדילה. "אנחנו לא יכולים להגיד להם לא לאכול בשר", הוא אומר. המחקר שבו הוא משתתף מייצג גישה לפתרון הבעיה הסביבתית הדחופה תוך איזון בין ההגנה על הסביבה לבין התחשבות בצרכי התזונה העולמיים.