דייר הביצות: היונק הענק שהסתובב לדינוזאורים בין הרגליים

במחקר שפורסם בכתב העת PLOS ONE הכריזו חוקרים על גילוי מין חדש של יונק פרהיסטורי בשם Heleocola piceanus. על פי המחקר, שנערך על ידי צוות פלאונטולוגים מאוניברסיטת קולורדו בבולדר, היונק העתיק חי לפני כ-70 עד 75 מיליון שנה, בתקופת הקרטיקון המאוחר.

החוקרת הראשית ג'יילין אברלה, אוצרת חולייתנים מאובנים במוזיאון ההיסטוריה הטבעית של אוניברסיטת קולורדו בבולדר, הסבירה שבעוד רוב היונקים שהסתובבו באותה תקופה היו בגודל של עכבר או חולדה, להֶלֶקוֹלַה הייתה מסת גוף משוערת דומה לזו של חולדת מים מודרנית. "הם לא כולם קטנטנים. יש כמה בעלי חיים שמתגלים מהקרטיקון המאוחר שהם גדולים יותר ממה שציפינו לפני 20 שנה", היא אמרה.

התגלית נעשתה במערב קולורדו, ליד העיר רנג'לי. חוקרים מאוניברסיטת קולורדו חופרים באזור כבר כ-15 שנה. הצוות, בהובלת הפלאונטולוגים ג'ון פוסטר ורבקה האנט-פוסטר, חושף מאובנים מתקופת הקרטיקון המאוחרת. בשנת 2016, פוסטר הבחין לראשונה בחתיכת לסת של יונק שחבויה מתחת ללוח אבן חול.

ההלקולה חי בתקופה שבה חלקים גדולים מצפון אמריקה היו מכוסים על ידי המפרץ הפנימי המערבי – ים פנימי עצום שפיצל את היבשת לשתי מסות יבשה: לרמידיה במערב ואפלצ'יה במזרח. האזור שבו חי ההלקולה היה קרוב למפרץ, וכלל כנראה ביצות ומישורי חוף ביצתיים. חלקים ממערב קולורדו היו כנראה ביצתיים במהלך תקופת הקרטיקון המאוחר.

מכלול המאובנים מהאתר כולל תערובת של בעלי חיים יבשתיים וימיים. "באותם סלעים שבהם נמצא ההלקולה אנחנו מוצאים גם מאובנים של דינוזאורים, צבים, תנינאים, ואפילו דגים, כולל כרישים וחתולי ים", הוסיפה אברלה. זה מרמז על כך שהמין חי במערכת אקולוגית מגוונת, בדו-קיום עם מגוון של בעלי חיים.

ההלקולה מתואר כחבר בקבוצת יונקים הקרובה לחיות כיס. "למרות שקולורדו היא מקום טוב למציאת מאובנים, יונקים מתקופה זו די נדירים", הסבירה אברלה. הלסת החזקה מרמזת על מערכת שיניים המתאימה לטחינה וריסוק, מה שמעיד על כך שבעל החיים היה כנראה אוכל-כל, ניזון מצמחים, חרקים וחולייתנים קטנים. מאפייני השיניים הללו קשורים לתזונה מגוונת יותר, העשירה בצמחייה.

"הוא גדול יותר מהרוב המכריע של היונקים שחיו בתקופה זו, מה שבעיני ממש מרגש, כי אני חושבת שזה מראה לנו שיונקים היו הרבה יותר מגוונים במהלך הקרטיקון המאוחר ממה שציפינו בהתחלה", אמרה אברלה.

הצוות הדגיש את חשיבות המשך החפירות באזור. "יש לנו מדענים שמגיעים מכל העולם במיוחד כדי לחקור את המאובנים שלנו. אנחנו באמת ברי מזל", אמרה האנט-פוסטר.