"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אַיֵּה (כוכב) פְּלוּטוֹ?
רבים מאיתנו גדלו בתקופה שבה נלמד בבתי הספר שבמערכת השמש יש 9 כוכבים. כיום מדברים על 8 בלבד, בעוד פלוטו שונמך ל’ננס’. מה השתנה ומה מגדיר כוכב לכת?
בשבילנו הוא כוכב, או לפחות כלב. פלוטו. צילום: AFP

אַיֵּה (כוכב) פְּלוּטוֹ?

רבים מאיתנו גדלו בתקופה שבה נלמד בבתי הספר שבמערכת השמש יש 9 כוכבים. כיום מדברים על 8 בלבד, בעוד פלוטו שונמך ל’ננס’. מה השתנה ומה מגדיר כוכב לכת?

יאיר מורמערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

המבוגרים שבינינו זוכרים שפעם היו במערכת השמש 9 כוכבי לכת – עד שב-2006 קבע האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) שבעצם יש רק 8. כוכב הלכת התשיעי, פלוטו, הורד בדרגה ל"כוכב לכת ננסי”. ההחלטה הפתיעה רבים, כולל מדענים, וממשיכה לעורר ויכוחים עד היום. נעזרנו ב-Claude כדי להבין מה היא בכלל אומרת ולמה שונה שמו של הכוכב שנשמע כמו מלב חמוד.

ההיסטוריה של פלוטו

פלוטו התגלה בשנת 1930 על ידי קלייד טוֹמְבּוֹ, אסטרונום צעיר במצפה הכוכבים לואל באריזונה. הגילוי היה חלק מחיפוש אחר גוף שמימי לא ידוע שיסביר אי-סדירויות במסלולו של אורנוס (המכונה כיום בעברית אוֹרוֹן). פלוטו נקרא על שם אל השאול הרומי, ולמרות שהיה קטן מכמה ירחים מוכרים במערכת השמש, הוא נחשב גדול מספיק כדי להיחשב כוכב לכת.

עם זאת, עד מהרה התברר שפלוטו אינו גדול מספיק כדי להשפיע על מסלול אורנוס, כפי שסברו תחילה. יתרה מזאת, בשנות ה-90 התגלה שפלוטו מוקף במספר גופים בגודל דומה (בסמוך לנפטון, שקוטרו 2,370 ק”מ, נמצאים מאקה-מאקה, שקוטרו 1,800 ק”מ, והאומיה ואורקוס, שקוטרו של כל אחד מהם כ-1,500 ק”מ), באזור שלימים זכה לשם "חגורת קויפר” (החלק החיצוני של מערכת השמש).

ההגדרה החדשה: מה נדרש מכוכב לכת?

ב-2006, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי קבע שלושה קריטריונים להגדרת כוכב לכת:

  1. עליו להקיף את השמש;
  2. עליו להיות בעל מסה מספקת כדי ליצור צורה עגולה;
  3. עליו לפנות את מסלולו מגופים שמימיים אחרים (למעט הירחים שלו).

פלוטו עומד בשני הקריטריונים הראשונים, אך ‘נכשל’ בשלישי; מיקומו בחגורת קויפר העמוסה, שבה אלפי עצמים מעבר למסלול נפטון, מונע ממנו להיות הגוף הדומיננטי מבחינה כבידתית בסביבתו.

ביקורת על ההגדרה

ההגדרה החדשה ספגה ביקורת מכמה סיבות:

  1. היא אינה חלה על כוכבי לכת חוץ-שמשיים;
  2. קשה מאוד לקבוע מתי גוף פינה את מסלולו לחלוטין – לפי הגדרות מסוימות, גם מאדים לא עומד בקריטריון זה;
  3. חלק מהמדענים טוענים שההגדרה לא הועמדה להצבעה בקהילה המדעית הרחבה.

פלוטו היום

למרות המחלוקת סביב סיווגו, פלוטו נותר אחד הגופים המרתקים במערכת השמש. הוא מתאפיין ב"לב" לבן ענק של חנקן קפוא ומעין הר געש תת-קרקעי המשגר קרח מתחת לפני השטח.

הסיווג מחדש של פלוטו משקף את התפתחות הבנתנו את מערכת השמש ואת הצורך בהגדרות מדויקות יותר בתחום האסטרונומיה. למרות שההחלטה שנויה במחלוקת, היא הובילה לדיון פורה על טבעם של גופים שמימיים ועל האופן שבו אנו מסווגים אותם. בין אם הוא כוכב לכת או כוכב לכת ננסי, פלוטו ממשיך להיות מקור לגילויים מדעיים מרתקים ולעורר את דמיוננו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...