אנחנו חיים היום בעולם שמצד אחד יש לו את הכלים הטכנולוגיים להיות מאוחד יותר מאי פעם, ולמרות זאת, בפועל נראה שהוא משוסע ומפולג יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית. עם זאת, נראה שיש דברים שמאחדים בינינו: מחקר חדש ומפתיע חשף כי למרות שקיימות כ-7,000 שפות מדוברות בעולם, בכולן הבעת כאב מבוצעת בצורה דומה. Claude מרחיבה.
צוות בינלאומי של בלשנים וחוקרי ביו-אקוסטיקה, בהובלת מאיה פּוֹנְסוֹנֶה וקטז'ינה פּיסַנְסְקי מאוניברסיטת ליון בצרפת וכריסטוף קוּפֶּה מאוניברסיטת הונג קונג, חקר את הקשר המפתיע בין שפה לרגש. המחקר, שפורסם בשבוע שעבר ב-Journal of the Acoustical Society of America, השווה בין קריאות ביטוי לשוניות (כמו "וואו!") וקולות לא-לשוניים (כמו צרחות ובכי) בקרב תרבויות שונות ברחבי העולם. החוקרים ניתחו תנועות בקריאות ביטוי מ-131 שפות שונות, וסה"כ כ-500 תנועות מקולות שהופקו בהקשרים של שמחה, כאב וגועל.
הממצאים היו מפתיעים למדי:
- בהבעת כאב נמצאה עקביות מדהימה בין תרבויות, כאשר ביטויי כאב מתחילים בד"כ בתנועות פתוחות כמו "אַ", ולעתים קרובות בדיפתונגים יורדים רחבים כמו "אַי" ו"אַאוּ".
- בהבעות שמחה וגועל לא נמצאה עקביות בין-תרבותית. התגובות המביעות רגשות אלו היו מגוונות ותלויות תרבות, כך שלא ניתן להבין אותן ללא היכרות עם התרבות של המביע.
למה זה חשוב?
"מדוע בני האדם התחילו לדבר, ופרימטים אחרים לא?", שואלת פונסונה. "כולנו צוחקים, ומאות מינים משמיעים קולות משחק, אך רק אנחנו פיתחנו שפה מדוברת. הבנת המשותף בין המינים יכולה לעזור לנו להבין איפה התפצלנו ואיך".
פיסנסקי מסבירה: "אנחנו מאמינים שלביטויים קוליים רבים יש פונקציה. למשל, בכי של תינוקות נוטה להיות רועש וצורם, כדי להטריד הורים מספיק כדי (לגרום להם לנסות) להפסיק את הצליל המטריד. אנחנו מצפים שגם ביטויים קוליים של כאב, גועל ושמחה ישקפו את הפונקציות שלהם".
השלכות המחקר
- הבנת התפתחות השפה: הוא מספק תובנות לגבי מקור השפה האנושית ומראה קשרים אבולוציוניים בין שפות.
- תקשורת בין-תרבותית: הוא מדגיש את האוניברסליות של כאב ומחזק את ההבנה של תקשורת רגשית.
מה הלאה?
צוות החוקרים מתכנן לבצע מחקרי המשך, בהם יכלול תרבויות נוספות, יבחן רגשות נוספים ויעמיק את ההבנה של מקור הביטויים הקוליים.