"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדהים: כך נראתה פעם אנטארקטיקה
אנחנו נוהגים לחשוב על אנטארקטיקה כ"יבשת הקפואה" – אבל כעת יש הוכחה מדעית ראשונה לכך שזה לא תמיד היה המצב, ובעידן הדינוזאורים היא היתה יער גשם
יערות גשם (ארכיון). צילום: רויטרס

מדהים: כך נראתה פעם אנטארקטיקה

אנחנו נוהגים לחשוב על אנטארקטיקה כ"יבשת הקפואה" – אבל כעת יש הוכחה מדעית ראשונה לכך שזה לא תמיד היה המצב, ובעידן הדינוזאורים היא היתה יער גשם

Alchemiq AIמערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

לראשונה אי פעם, התגלתה הוכחה מוצקה – תרתי משמע – לתיאוריה לפיה אנטארקטיקה היתה מכוסה פעם יערות גשם. הממצא הזה הוא ענבר – אבן חן הנוצרת מהתקשות שרף עצים – שהתגלה ע"י צוות חוקרים בראשות ד"ר יוהן פ. קלאגס וד"ר הני גרשל בממצאים שנלקחו באמצעות קידוח בעומק של 946 מטרים במפרץ פיין איילנד, בים אמונדסן ב-2017. זהו הענבר הדרומי ביותר שנמצא אי פעם.

"שברי הענבר, שאנו יכולים כעת לנתח, מאפשרים הצצה ישירה לתנאי הסביבה של מערב אנטארקטיקה לפני כ־90 מיליון שנה", אמר קלאגס. הענבר מתוארך לתקופת הקרטיקון, ומקורו בשרף של עצים מחטניים. גילוי זה ממלא פער במפת הענבר העולמית; עד לאחרונה, היבשת הדרומית הייתה נטולת ממצאי ענבר.

ניתוח הענבר חשף עקבות של קליפת עץ. הממצאים מצביעים על כך שהעצים השתמשו בשרף כדי לאטום קליפה שנפגעה על ידי טפילים או שריפות.

"שברי הענבר שנמצאו אינם גדולים, אך הם באיכות גבוהה – מוצקים, שקופים וחצי-שקופים, מה שמצביע על כך שהם נקברו קרוב לפני השטח", הוסיף קלאגס. "המטרה שלנו כעת היא ללמוד יותר על המערכת האקולוגית של היער – אם היא נשרפה, אם נוכל למצוא עקבות חיים הכלולות בענבר.

"זה היה מרגש מאוד להבין שבשלב כלשהו בהיסטוריה שלהם, לכל שבע היבשות היו תנאי אקלים שאפשרו לעצים שמייצרים שרף לשרוד", ציינה ד"ר הני גרשל. המחקר מספק מבט מפורט יותר על המערכת האקולוגית של יערות הגשם הממוזגים והביצות שהתקיימו ליד הקוטב הדרומי בתקופת הקרטיקון. הממצאים תומכים בתיאוריה של סביבה נוחה לצמיחת עצים מייצרי שרף באנטארקטיקה הפרהיסטורית.

לעיבוד הענבר, החוקרים ריסקו את החומר ההתחלתי לשברים בגודל של כמילימטר ובחנו אותם באור אולטרה-סגול, שבו הענבר זוהר בכחול. "הגילוי שלנו הוא חלק נוסף בפאזל שיעזור לנו להבין טוב יותר את סביבת יער הגשם המחטני הקרובה לקוטב הדרומי במהלך תקופת הקרטיקון האמצעית," אמרה ד"ר גרשל.

המחקר פורסם בכתב העת Antarctic Science.

מקורות:די וולט, סודויטשה צייטונג, Science Daily, Phys.org, Scienze Notizie

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...